מהן לקויות למידה? איך הם משפיעות על חיי הילד? לאיזה אבחון ללכת? מה לעשות עם האבחון שהתקבל?"/> חשיבות אבחון לקויות למידה


אבחונים – רקע קצר מ-20 השנים האחרונות
בחורף שנת תש"ע (2000) מינה שר החינוך דאז מר יוסי שריד ז"ל ועדה ציבורית שמטרתה לבחון את יישומו של "חוק החינוך המיוחד" שהתקבל בכנסת בשנת תשמ"ח (1988). בראש הועדה עמדה הגב' פרופ' מלכה מרגלית מהחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ומכאן השם – "דו"ח ועדת מרגלית". הדו"ח הוגש לשר שריד בקיץ אותה שנה וקבע בין היתר, כי שכיחות לקויי הלמידה בקרב תלמידי ישראל עומדת על 10%.  
מאז עברו מעל 20 שנה ושכיחות התלמידים המאובחנים בישראל האמירה עד ל30% בכיתה, בעיקר בבתי ספר המאכלסים תלמידים מהמעמד הסוציו-אקונומי הגבוה... בתשע"ד (2014) יצא שר החינוך דאז, הרב שי פירון, ב"רפורמת האבחונים" שביקשה להפסיק את מיקור החוץ של האבחונים במכונים פרטיים, ולהעביר את האחריות על מתן ההקלות/התאמות במבחנים לוועדות בית ספריות המכירות את התלמידים וצרכיהם. ועדות אלו קיבלו מנדט לאשר התאמות מינימאליות כגון תוספת זמן בבחינות והיבחנות באמצעות מחשב. רפורמה זו זכתה להתנגדות חריפה של רבים מבתי הספר שלא עמדו מול התורים הארוכים של התלמידים המבקשים התאמות, וכן לא רצו לקבוע מי יזכה בהתאמות ומי לא.
נכון להיום, משרד החינוך בראשותו של השר בנט, ייעד תקציב של 75 מיליון שח לאבחונים שיתקיימו בבתי הספר כשהמטרה הסופית היא לקחת אחריות מלאה על 100%מהאבחונים של תלמידי ישראל, שרבים מהם נזקקים בינתיים לשלם אלפי שקלים במכונים פרטיים. אם יצליח השר בנט בתכניתו המבורכת, יקבל חוק החינוך המיוחד, שהתקבל בכנסת לפני 30 שנה – המבקש להעניק שוויון הזדמנויות ללמידה לכל תלמיד באשר הוא – משמעות נוספת והפעם עבור תלמידים בעלי לקויות למידה המאיישים את הכיתות הרגילות.
אז מהן לקויות למידה? איך הם משפיעות על חיי הילד? לאיזה אבחון ללכת? מה לעשות עם האבחון שהתקבל?
מהן לקויות למידה?
לקות למידה הוא מונח המתייחס לקבוצה הטרוגנית של ליקויים המתבטאים בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש של מיומנויות ההקשבה, הדיבור, הקריאה, החשיבה והמתמטיקה.לקות למידה אינה מתייחסת רק ללמידה אקדמית אלא לכל תהליכי הלמידה של האדם בחיי היום יום - מה שמכונה "האוניברסיטה של החיים" – הכוללים גם את המצבים החברתיים, ההבנה וההתמצאות במרחב ועוד. מקובל לראות את הפן הנוירולוגי כמקור ללקויות הלמידה כלומר, בתפקוד אנומאלי של מערכת העצבים המרכזית. אם כך, לא מדובר על ילד "עצלן", "מפגר" או "מופרע" אלא על ילד שיש לו קושי אובייקטיבי וזקוק לעזרה, תמיכה, חמלה וליווי ארוך ומשמעותי.
כיצד משפיעות לקויות הלמידה על הלומד? לימודית, חברתית, ערך עצמי
כיוון שבית הספר הוא הבית השני של כל ילד ו"מקום העבודה" שלו במשך 12 שנים, לקויות הלמידה מקשות ביותר על העיסוק העיקרי במקום זה – הלמידה. תלמיד בעל לקות למידה יתקשה בלימודיו במשך שנות בית הספר בהתאם לאופי הלקות שלו. ישנם תלמידים בעלי לקויות למידה נרחבות. אלו מאכלסים בדרך כלל את הכיתות הקטנות וכיתות החינוך המיוחד. כפי שנכתב לעיל, לקויות למידה אינן מתייחסות רק ללמידה האקדמית עם ספרים, מחברות ולוח כיתתי, אלא לכלל הלמידה המלווה את האדם לאורך חייו. ממילא, ילד בעל לקויות למידה עשוי להתקשות בסדר וארגון ובהבנת העולם החברתי, ומכיוון שאינו מבצע למידה עצמית ושוטפת בתחומים אלו הוא נשאר מאחור בפער ניכר מקבוצת הגיל שלו. כך למשל, נוכל למצוא נערים ונערות בגילאי העשרה שעומדים חסרי אונים מול סידור חדר או מערכת או אחרים שאינם מבחינים בין אמירה צינית ובין אמירה רצינית. כמובן שהפערים הלימודיים והחברתיים, שאינם מטופלים, עלולים להעמיק את הערך עצמי הנמוך ממילא ואת תחושת הכישלון המתמדת.
התפקוד הלקוי כשלעצמו יכול להוות מטרד של ממש עבור הילד עצמו שחווה שוב ושוב את הכישלון אך אם הוא נמצא בסביבה מכילה ותומכת, המנסה לסייע לו בכל עת, מצבו עדיין טוב. למרבה הצער, מבוגרים רבים, הסובבים את הילד ואינם מודעים לקשייו האובייקטיביים עשויים לתלות את התפקוד הלקוי שלו בעצלנות, ילדותיות, אנוכיות, מרדנות וליצנות. ואם זו האבחנה, קרוב לוודאי שהמבוגרים הללו ינסו להפעיל את הילד באמצעים שיפתחו אצלו רגשות שליליים כפחד, אשמה ובושה. אם אלו יהיו הרגשות שיניעו אותו לשנות משהו בחייו ואפילו לטובה, כנראה שלא נקבל את התוצאות הרצויות.
כיצד נדע אם עלינו לקחת את הילד לאבחון?
לא הולכים לרופא אם אין בעיה, לא הולכים למוסך אם הרכב ומערכותיו פועלים היטב ולא לוקחים ילד לאבחון אם אין מצוקה. המצוקה יכולה להיות של הילד עצמו, מבחינה לימודית, חברתית או התנהגותית. לפעמים המצוקה לא ניכרת בהתנהגות הילד בבית, ואותות המצוקה באים מכיוון חבריו, מוריו או שניהם.
העובדה שבית הספר ביקש לקחת את הילד לאבחון לא מספיקה כדי לקחת אותו לשם ולהוציא אלפי שקלים מקופת המשפחה. בכדי שההפניה של בית הספר תהיה בעלת תוקף מקצועי ומוסרי, על בית הספר להתמקד בתלמיד עם התעוררות המצוקה, לעקוב אחר תפקודו במשך תקופה ולקבל מדדים מהמחנך ומיתר המורים. כשהתמונה בהירה יותר והבעיה היקפית, יש לגייס את הצוות הטיפולי של בית הספר (יועצת חינוכית, עובדת סוציאלית או פסיכולוג בית הספר) ובשיתוף ההורים לבדוק תכניות שונות במטרה לסייע לילד לתפקד בצורה נורמטיבית. האבחון אינו יכול להיות הברירה הראשונה של ההתערבות החינוכית, אלא רק שלב שני לאחר שנוסו תכניות חינוכיות שונות.
לפעמים מוקד הבעיה הוא דווקא בבית, וייתכן שבית הספר יוכל לסייע להורים לייצב את המצב אם ייתן להורים כלים לסייע לילדם. ראיתי כבר תלמידים שהופנו לאבחון, והוריהם "הרימו את הכפפה" והקדישו מידי יום זמן לעבודה עם הילד ומצבו השתפר פלאים. אם כל הניסיונות של בית הספר וההורים עלו בתוהו, ואין לבית הספר את הכלים לסייע לתלמיד ולהוריו, כנראה שזה הזמן לגשת לאבחון בכדי להבין את מקורות הקשיים של התלמיד.
תפקידנו כהורים, מחנכים ומורים
התפקיד שלנו כהורים, מחנכים ומורים הוא לא להגדיר את הבעיה של הילד אלא להצביע על המצוקה והפערים שלו. כשכואב לילד הגרון ובמידה שאיננו רופאי משפחה, איננו קובעים שמדובר בדלקת גרון או שפעת אלא באים לרופא ומספרים את הסיפור. הרופא המקצועי ורב הניסיון יקבע על פי קריטריונים ברורים במה מדובר. כך בדיוק כשמדובר בלקויות למידה וקשב. עלינו לתת לאנשי המקצוע לעשות את שלהם. כדי שהם יוכלו לעשות את תפקידם נאמנה, הם זקוקים מאד לסיפור שלנו בכדי להשלים את התמונה. לכן, תפקידנו כהורים, מחנכים ומורים לעקוב אחר תפקוד הילד, מומלץ על ידי רשימות וטבלאות מעקב מתוארכות בכדי להציג מידע עדכני ורלוונטי. בעיה שחזרה פעמיים, אצל מורה מסוים דווקא או הופיעה רק בחודש האחרון מחייבת התייחסות ותשומת לב, אך כלל לא בטוח שמחייבת אבחון. התערבות נכונה בתזמון מתאים יכולה לעצור את הסחף ולהחזיר את התלמיד לתלם ללא אבחון או טיפול מחוץ לכותלי בית הספר.
האבחונים
קיימים ארבעה סוגי אבחונים: אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכו-דידקטי ואבחון לקויות למידה.
האבחון הדידקטינעשה על ידי מאבחן דידקטי או פסיכולוג מומחה. אבחון זה נועד לבחון את יכולות החשיבה ועיבוד המידע של הנבדק יחד עם יכולות הלמידה, וזאת על ידי בדיקת כישורים והישגים בקריאה, כתיבה, חשבון ושפה זרה. 
האבחון הפסיכולוגיעורך מבחנים פסיכולוגיים ומעריך את התלמיד מבחינה רגשית, התנהגותית ורמת המשכל.
האבחון הפסיכו-דידקטי, כשמו כן הוא, מורכב שני חלקים: חלק הפסיכולוגי וחלק דידקטי. אבחון זה, המקובל במערכת החינוך בארץ, שנוי במחלוקת בין אנשי המקצוע השונים.
יש הטוענים שכדי לעמוד על קשיים לימודיים אין די בהכשרה וניסיון של פסיכולוג חינוכי אם אינו מנוסה בהוראה, בחינוך מיוחד ובהתאמת תכניות למידה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. הבעיה העיקרית באבחון זה נעוצה, לדעתם, בכך שהוא עצמו אינו מותאם לבעלי לקויות למידה ואין ביכולתו להעריך נכונה את יכולותיהם. בנוסף, טוענים המתנגדים, אבחון זה פוגע בצנעת הפרט בהיותו חושף לבית הספר פרטים אישיים על התלמיד ומשפחתו – מה שלא קורה עם שאר תלמידי בית הספר. כלומר, הקשיים הלימודיים של התלמיד לא נותנים למערכת החינוך זכות לחטט בחייו ובחיי משפחתו על ידי דו"ח האבחון שמצוי בידי בית הספר. קבוצה זו תומכת בקיום האבחון הרביעי שהוא אבחון לקויות למידה על ידי מומחה ללקויות למידה (מקצוע בפני עצמו) בכדי לעמוד על המקורות לקשיי הלמידה.
מנגד, המצדדים באבחון טוענים כי רבים מקשיי הלמידה – מקורם בפן הרגשי. כלומר, לתלמיד יש את היכולות והכישורים המנטאליים להצליח בלימודים אך מצבו הרגשי מונע בעדו מלהשיג מטרה זו. ואם כך, כל עוד נעסוק רק בפן הדידקטי – נפספס את שורש הבעיה אצל אותם תלמידים הזקוקים בעיקר למענה רגשי. לכן, בכל מקרה של קשיי למידה יש לבחון היטב את שתי המערכות: הלימודית והרגשית, בכדי להגיע למסקנה נכונה וכוללת יותר.
הורים רבים מעדיפים לערוך לילדם אבחון פסיכו-דידקטי, המומלץ על ידי מערכת החינוך, כיוון שהוא היחיד הסוקר את כל המערכות של הילד: היכולות הלימודיות, המצב הרגשי, היכולות והתפקוד הקוגניטיבי הכללי ועוד. באופן זה ניתן לקבל תשובה בהירה יותר לשאלה מדוע הילד מתקשה. אבחונים אלו ישרתו את התלמיד גם לבחינות הבגרות במידה ונעשו החל מחופשת הקיץ שבין כיתה ו לכיתה ז.
 
היכן מבצעים את האבחון?
את האבחון הפסיכו-דידקטי ניתן לבצע באופן פרטי אצל פסיכולוגים חינוכיים שהוכשרו גם בפן הדידקטי, או במכונים פרטיים המעסיקים, לרוב, פסיכולוגיים חינוכיים יחד עם אנשי מקצוע נוספים מהתחום הטיפולי. מחיר אבחונים אלו, שהם על חשבון הלקוח בלבד בדרך כלל, נע סביב ה-2500 שח. ישנה אפשרות לערוך אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי דרך קופות החולים המסבסדות אבחונים אלו, לפי רמת הביטוח, במחיר של עד מחצית ממחיר האבחון הנעשה באופן פרטי. אבחונים אלו נעשים במכונים בעלי הסדר עם קופות החולים בלבד. פרטים אלו ואחרים ניתן למצוא באתרי קופות החולים.
בכל מקרה, יש להכין את הילד לאבחון. הכנה זו כוללת הכנה למפגש עם אדם זר והכנה לשהייה ממושכת אצלו בזמן האבחון. המאבחן פוגש את ההורים בתחילה ובסוף האבחון. בתחילה – בכדי לקבל רקע רחב על הילד מבחינה התפתחותית, רפואית, מצב בבית ומצב בבית הספר, ולבסוף – בכדי לשקף להורים את ממצאי האבחון והמלצותיו. בין המפגשים עם ההורים מתקיים המפגש או המפגשים עם הילד, ולכן יש להכין את הילד למספר שעות של עבודה באבחון. בשל כך יש להתאים את המאבחן או המאבחנת לילד בכדי שתהיה כימיה טובה ביניהם שתאפשר את העבודה המשותפת והארוכה ביחד.
לאחר האבחון
לאחר שהאבחון נמצא בידכם, ההורים, זה הזמן למוסרו לבית הספר ולתת לצוות החינוכי זמן ללמוד את האבחון ולבנות תכנית סיוע לתלמיד. עליכם לדעת, כי על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, העובדה שערכתם אבחון ומסרתם אותו לבית הספר – איננה מחייבת את בית הספר! רק בית הספר יחליט האם להיענות להמלצות האבחון ובאיזו מידה. אם שלחתם את ילדכם לבית ספר זה, כנראה שאתם סומכים על הצוות החינוכי שעושה עבודה נפלאה ומסורה עם התלמידים בכלל ועם ילדכם בפרט.
מדוע שבית הספר לא יקבל את המלצות האבחון? משום שאחרי הכל ההתאמות הן למעשה הנחות והקלות לתלמיד, וכמו כל שריר, אם אינו מתאמץ ולא כואב לו – הוא לא מתפתח. המחקר בתחום המוח מוכיח, כי לצורך הבשלת המוח מבחינה קוגניטיבית ורגשית יש להכניס את המוח ל"חדר כושר" של למידה והתמודדות שיחזקו את שרירי הלמידה, הרצון וההתמודדות עם עומס ותסכולים. תלמיד שמקבל הנחות והקלות מסומן כתלמיד חלש, תפיסתו העצמית עשויה להיפגע מאד ואף היכולת שלו להתמודד בהצלחה עם דרישות החיים שאינן עושות הנחה לאף אחד.
אם בית הספר נענה להמלצות, שימו לב לעובדה שילדכם אינו בן יחיד במערכת, ולכן כדאי לעקוב ולוודא שנבנית תכנית סיוע לילד והתכנית מיושמת. לפעמים לא די בהארכת זמן בבחינות או בהיבחנות באמצעות מחשב. פעמים רבות יש צורך בהתאמת ההוראה לתלמיד, במתן הוראה מתקנת ובהתאמות במבחנים בדרגה גבוהה הדורשת יותר מהצוות החינוכי. פרגנו לצוות החינוכי ושימו לב ועין וצעדו  איתו יד ביד כדי שהדברים אכן יתבצעו באופן הטוב ביותר ולטובת הילד.
בהצלחה!
 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות