קושי בלימוד גמרא הוא טבעי ומלווה את עם ישראל לאורך כל הדורות. כמה עצות למלמדים לשיפור הלימוד והקשר עם התלמידים תוך כדי הלימוד.

 
"/> לקויי הוראת גמרא בישיבות התיכוניות

התמסרות משמעותית לעמלה של תורה מתגלה אצל שני סוגי אנשים הופכיים במהותם. יש את התלמיד החכם, ירא השמים ש"תורה דיליה", ויש את הלומד מתוך צורךאינטלקטואלי טהור אך לא מתוך כוונה להזדהות עם דבר ה'. ההשוואה ביניהם לא מוחלטת כמובן, אך המשותף הוא בצורך במניע גדול מאד לאור הדרישות הגבוהות שהגמרא דורשת מלומדיה. הגמרא, יותר מתכנים אחרים מסננת בעצם לימודה את אלו שלא נכונו למאמץ ארוך ותובעני כל כך.

תלמידינו בישיבות התיכוניות, כמו גם רבים מהוריהם המשתתפים בשיעורי הדף היומי ברחבי הארץ, נמצאים על הרצף שבין שני סוגי האנשים הנ"ל עם נטייה ברורה לכיוון של יראת השמים. ובכל זאת, תלמידינו לא בחרובאמת ללמוד גמרא שלוש שעות לפחות מידי יום. הם פשוט חיים בדור בו הישיבה התיכונית היא בדרך כלל ברירת המחדל של רוב הבתים במגזר. אם היינו נותנים להם להיות רכזי מערכת, קרוב לוודאי שהיו מפחיתים בשיעור ניכר את מספר שעות הגמרא השבועיות.

כשההזדהות עם התוכן התלמודי אינה גבוהה, הקשיים קיימים עוד לפני שפתחנו את הגמרא. תלמידינו מתמודדים עם קשיים לימודיים ממושכים נוספים, וצולחים אותם בהצלחה יחסית, וללא מאבקים יומיומיים ותחושות של מאיסה ובוז. גם באנגלית ומתמטיקה הם לא מלקקים דבש ובכל זאת לרוב מוחץ מהתלמידים אין ספק אם ללמוד או לא. ברור שלומדים.

במילים אחרות, הקושי בלימודי הגמרא שכולנו חווים בישיבות התיכוניות אינו מפתיע אותנו. לא קורה לנו משהו  שלא אמור לקרות. הקושי הוא טבעי, הוא מלווה את עם ישראל במשך כל הדורות במינונים ועוצמות שונים ובמיוחד בגיל ההתבגרות, ואכן לימוד תורה הוא מהדברים שצריכים חיזוק תמידי (ברכות דף לב עמוד ב).

ככתוב במאמרים הקודמים בסדרה, המטרה כאן לעסוק בשיפור ההוראה והמפגש בין התלמיד לגמרא, בנוסף לעבודה בתחום הרגש שנעשית בדרך כלל ע"י הרמי"ם בשיעורי האמונה ובשיחות האישיות. ההנחה היא שהוראה נכונה יכולה לתרום רבות לחיבור של התלמיד לעולמה של הגמרא. כשהתלמיד צובר הצלחות בלימוד הוא אוהב את הלמידה שנותנת לו שוב ושוב תחושת ערך.

בשורות הבאות תובאנה עצות טובות להוראת גמרא טובה יותר פרי ניסיונם של רמי"ם מישיבות תיכוניות וחטיבות הביניים:

1. היה מוכן! – מוכנות לשיעור כוללת את תוכן הסוגיה, תכנון השיעור והעזרים הלימודיים (דפי עבודה, לוח,  טושים מחיקים וכו'). מוכנות שלך לשיעור משדרת לתלמידיך ביטחון, כי "אם הר"מ לא סגור על הסוגיה איך אני אהיה סגור?". הקף את הסוגיה כמה שיותר תוך דגש גדול על הבנה בהירה של מהלך הסוגיה (פשט) – הבסיס להכל.

2. סדר יום ברור – בנה לך סדר יום קבוע ומשרת את מטרות הלימוד. למשל, תוכל להתחיל בעבודה עצמית  של כל תלמיד ותלמיד שלאחריו לימוד בחברותות ולבסוף שיעור מסכם שלך. התבניות הקבועות מקנות יציבות ושגרת לימוד המסייעות לתלמידים בלמידה. תמיד תוכל לגוון בתוך המסגרת הזו או מחוצה לה.

3. מיקוד – וודא שתלמידיך יודעים מה בדיוק לומדים היום. מהו הקטע? מהיכן עד היכן? מה ברש"י ומה  בתוספות? ישנם תלמידים שזקוקים לצילום נפרד של הקטע. קשה להם לראות את כל הדף עם הפרשנים. בכיתות היסודי ועם תלמידים לקויי למידה כדאי לנהוג כך לכתחילה. באופן כזה פוחתות ואפילו נעלמות החרדות מול דף מלא ועמוס, והעיניים ממוקדות בדיוק במה שצריך.

4. הטרמה – הקדמות ללימוד עוזרות מאד למיקוד וכניסה חלקה לתוכן. לאחר המיקוד בסעיף הקודם, כדאי לתת לתלמידים רקע על נושא הסוגיה, מושגי היסוד ההלכתיים (למשל, אונן, אב הטומאה, גוד אסיק וכו') והתלמודיים (מיתיבי, איבעיא להו, חסורי מחסרא והכי קתני וכו'). מבחינה זו ההטרמה משמשת כעין "מקראה" לסוגיה. היא יכולה לבוא כהוראה פרונטאלית או כמבוא לסוגיה בדף העבודה.

5. משניות קהתי – שליטה טובה במשניות של הפרק הנלמד בגמרא תחשוף את התלמידים למושגי הפרק ולעיקרי הדיונים בו. בחינה של התלמידים על משניות הפרק עם פירוש קהתי תיתן להם רקע מצוין לגמרא במיוחד לאור העובדה שקהתי ז"ל מביא פעמים רבות גם את מסקנות הגמרא בפירושו השווה לכל נפש.

6. הלוח – הוא כלי העזר הקבוע והשמיש ביותר בלמידה. שימוש מושכל בלוח משדרג את השיעור בכמה רמות. העיקרון המנחה יכול להיות: השתמש בלוח באופן שמי שייכנס לכיתה לאחר השיעור יוכל להבין מה קרה בה בשעה האחרונה. למשל, חלק את הלוח לשלושה חלקים כאשר החלק האמצעי (הנראה ביותר מכל צדדי הכיתה) רחב, ובשולי הלוח השאר שתי רצועות צרות יותר למושגים, מונחים תלמודיים, שאלות לטיפול בהמשך השיעור וכו'). בחלק המרכזי הרחב כתוב את תוכן השיעור והסוגיה. השתמש בצבעים שונים וקבועים במהלך הוראתך בכיתה והבחן בעזרתם בין קושיות, שאלות, תירוצים, תשובות, הוכחות ודחיות. תכנן היטב את הלוח של מחר כבר הערב, ותקבל תומך למידה משמעותי ביותר.

7. לימוד עצמי – "אני לא יודע ללמוד גמרא" - הוא משפט שנשמע מתלמידים רבים גם אם מבקשים מהם  לקרוא ברייתא שכתובה, כידוע, בעברית. קיים חוסר ביטחון ואי תחושת מסוגלות כשמדובר בגמרא. לכן, כדאי לחשוב איך ליצור לכל תלמיד מסוג זה רצף של הצלחות קטנות יומיות. אחת הדרכים היא בלימוד עצמי של כמה שורות בגמרא עם רש"י או תוס' שרוב מוחלט של תלמידי הכיתה יכולים להתמודד איתו. הלימוד יעוגן בבוחן או דף עבודה קצר כשהמטרה היא שרוב תלמידי הכיתה יקבלו לפחות 80.

8. הפוך נתמך לתומך – כשתלמיד חווה את לימודי הגמרא בישיבה התיכונית כ"נתמך" שזקוק תמיד לעזרה של חברים, שנטפל תמיד לחברותא קיימת כשלישי בחבורה ולא יכול ללמוד עם חברותא בעצמו, הוא יוצא חסר ביטחון ביכולתו ללמוד גמרא. מצד שני, קרוב לוודאי שגם תלמיד זה יכול לתמוך בתלמיד שנמצא ברמה נמוכה ממנו. לא יכול להיות שאין מישהו שאינו יכול ללמדו. אם תלמיד זה יהפוך להיות תומך למידה במקום נתמך, הוא עשוי לגלות בתוכו כוחות חדשים בלימוד הגמרא.

9. תחנות במהלך השיעור - שיעור גמרא, מטבעו, הוא שיעור מורכב ביותר הרבה מעבר לתכני הלימוד האחרים. קורה שתלמיד פספס שלב בשיעור ואין לו יכולת לסגור את הפער כשהשיעור ממשיך במרוצתו. "תחנת איסוף" פעמיים במהלך השיעור במטרה של סיכום ביניים, תהווה חזרה לאלו שבעניינים ואפשרות "לעלות על הרכבת" לאלו שפספסו.

10. הפעלת התלמידים – שיעורי הגמרא הפרונטאליים בישיבות התיכוניות, כאילו היו אלו ישיבות גבוהות עם תלמידים שרק מחכים לגמוע בצמא כל מילה של הרב, נועדו בדרך כלל לכישלון. כמו בשיעורים אחרים ואף יותר מהם, רמת הקשב לא מחזיקה מעמד אל מול הפרונטאליות המונוטונית. יש לחשוב איך להפוך כל תלמיד לשותף במהלך השיעור. למשל, כשתלמיד יודע שהוא עלול להישאל בכל רגע נתון ויש חשיבות גם בציון להשתתפותו הפעילה, יש לו אינטרס לשמור על קשב גבוה. יש רמי"ם שמשמשים כמתווכים בלבד בשיעורי הגמרא. אלו שיעורים שנשאלות בהם מאות שאלות היוצרות מעין בית מדרש בכיתה. הר"מ מעביר את "הכדור" מתלמיד לחברו ויוצר שותפות ואחריות בקרב התלמידים. זה נשמע בערך כך: "אבי תתחיל לקרוא מהנקודתיים. איציק תכין כבר תרגום למה שאבי קורא. יוסי, מתי הגמרא משתמשת במונח "מיתיבי"?, יעקב מה ההבדל בין "מיתיבי" ל"מתקיף", דני תמשיך לקרוא, נתנאל למה דני עצר דווקא כאן וכו'.

רמי"ם ותיקים ומנוסים מספרים שגם הגיל עושה את שלו, ועם ההתבגרות - התסיסה של הנעורים נרגעת, וקורטוב גדול של רצינות וכובד ראש תופס את מקומה ומאפשר לימוד תורה משמעותי שכולו מתוך בחירה ורצון. זו אחת הסיבות שתלמידינו מהישיבות התיכוניות מחוללים שינוי תורני-רוחני מובהק כבר בחצי השנה הראשונה בישיבות הגבוהות וההסדר.


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות