חוויות שליליות שחוו תיכוניסטים בלימודי גמרא בשנות התיכון מותירות בהם רשמים עמוקים בישיבות הגבוהות וההסדר ולאחר מכן. חלק א'

 
"/> לקויי הוראת גמרא בישיבות התיכוניות

אחת הסיבות לחוסר המוטיבציה של שמיניסטים בישיבות התיכוניות לנסות ישיבות גבוהות והסדר נעוצה בחוויה השלילית שחוו בלימוד הגמרא. כשהם חושבים על ישיבה  עם שלושה סדרי גמרא ביום, זה לא עושה להם חשק. מיעוטם ממש שונאים את הגמרא לדאבוננו, אך רובם המכריע פשוט לא רוצים לחזור לחוויה השלילית שליוותה אותם שנים רבות בשיעורי הגמרא.

גם לתלמידי ישיבות גבוהות ולאברכים יש אוסף חוויות מלימוד התורה שחלקו לא נעים. לא תמיד זה הולך חלק. לא תמיד זה מובן ולא תמיד מצליחים לזכור, אך הבגרות האישיותית מאפשרת לקלוט טוב יותר את דברי חז"ל "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם". כלומר, החוויות הללו הן חלק מתהליך גדול וארוך שברבות השנים מאשר ומשמח את הלומד. המושג "מלחמתה של תורה" אמור אולי גם לפן הזה של הלומד המחזיק עמדה ולא מתייאש מנפילות של חוסר לימוד, הבנה, התמדה ואפילו קיום.

את התובנה הזו עלינו להקנות לתלמידינו כבר בתחילת הדרך. ידעו התלמידים כי דרך קשה וארוכה לפניהם  עד שיהפכו ללומדים עצמאיים, ומטרת התהליך היא להיות כל הזמן בתהליך, ותהליך מטבעו כולל עליות ומורדות. כאן גם נכנסת האחריות והבגרות האישית שלהם לשאול את עצמם מדוע עם ישראל מוסר את נפשו על התורה אלפי שנים ובמיוחד בלימוד הגמרא, ומדוע כל כך חשוב שגם אני אשתתף במרוץ הלפיד הזה.

אל סל הקשיים בלימוד הגמרא נוכל לצרף גם את לקויי הלמידה שעבורם הלימוד הקלאסי ללא התערבות מתאימה הוא בגדר משימה בלתי אפשרית. חשבו לרגע על תלמיד עם דיסלקציה שעומד מול דף גמרא עמוס וצפוף. משימה בלתי אפשרית. מעבר לאחריות שלנו לדאוג לאותם תלמידים לקויי למידה, עלינו לבדוק אם תלמידינו הם לקויי הוראה, ונבאר את המושגים.

תלמיד לקוי למידה הוא תלמיד עם קושי אובייקטיבי על רקע נוירולוגי שזקוק לליווי, הדרכה ותיווך. אך מהם תלמידים "לקויי הוראה"? – אלו תלמידים נורמאטיביים שלא זכו להוראה ראויה. למשל, שיעור שלא הוכן כראוי ע"פ הפרמטרים המינימאליים של שיעור או שלא הותאם לרמת התלמידים ויכולתם, דף עבודה או מבחן עם הוראות ושאלות לא ברורות או עם עריכה גראפית עמוסה ומבלבלת את העין, מורה אסוציאטיבי שפוגע ביכולת המעקב אחר רצף השיעור ותלמידים בעלי רמות שונות שלומדים בקבוצה אחת.

אחד הגורמים להצלחה היחסית של תלמידים במתמטיקה, תנ"ך, ספרות, לשון, אנגלית והיסטוריה נעוץ בעובדה שהלמידה מתרחשת בקבוצת לימוד תואמת את הרמה הלימודית שלהם. בכל המקצועות הללו קיימים היום מסלולי לימוד של 3 עד 5 יח"ל. זה ברור לכולם שלא ניתן להושיב 30 תלמידים ברמות שונות באותו שיעור מתמטיקה או אנגלית. ברור לכולם שבאופן כזה לא תתקיים למידה יעילה ומספקת. אחת העצות שקיבלתי בהיכנסי לישיבת ההסדר הייתה לבחור חברותא ברמה שלי פחות או יותר. באופן כזה תתרחש אינטראקציה אמתית ואף אחד לא ישתעמם או ישתרך מאחור. כשאתה לומד בקבוצה ברמה שלך אתה בסביבה נוחה, בטוחה ומאפשרת למידה. אתה מחובר אל השיח הכיתתי ומרגיש שווה בין שווים. במשך השנים הבינו בחלונות הגבוהים שמה שנכון לפיסיקה וביולוגיה, מתמטיקה ואנגלית, נכון גם למקצועות נוספים שיש בהם הבדלי רמות בתוכן ובחשיבה.

למרבה הפלא, מה שכל כך ברור במקצועות התיכון ולהבדיל בתנ"ך בישיבות התיכוניות, לא ברור עדיין בלימודי הגמרא. כמו לפני שישים שנה, עדיין יושבים עשרות תלמידים בכל הרמות באותו השיעור ועם אותו הר"מ ואמורים להגיע לאותם הישגים. יתרה מזאת, בהגיעם לבחינת הבגרות בתלמוד, יצטרכו כלל התלמידים הללו, באחדות נפלאה ולא מובנת, לענות על אותו שאלון, של 5 יח"ל בדרך כלל, ללא כל מדרג והבדלי רמות. האם ניתן לתת שאלון 5 יחידות במתמטיקה לכלל תלמידי ישראל?

לעומת מקצועות התיכון שלהם מורים מקצועיים שונים בדרך כלל, שיעורי הגמרא היו מאז ומתמיד מנת חלקו  של הר"מ שהוא גם מחנך הכיתה. הנחת העבודה מאז ומעולם הייתה שהרב המחנך ילמד גמרא את הכיתה. הייתה בזה אמירה חינוכית-רוחנית גדולה מאד: המחנך שלכם הוא זה שמלמד אתכם תורה, ולא רק תורה אלא את עיקר התורה הנלמדת בישיבות – הגמרא. המחנך שלכם הוא תלמיד חכם ו"ממנו תראו וכן תעשו". השעות הרבות במחיצת הר"מ אפשרו קשר יחיד במינו שלא קיים במסגרות תיכוניות רגילות, קשר שנמשך שנים רבות אחר סיום הישיבה התיכונית.

במילים אחרות, שווים שיעורי הגמרא לשיעורי החינוך, הלכה ומחשבת ישראל שבהם יושבת הכיתה ככיתה לפני הר"מ. אלא ששיעורי אלו אכן מתאימים לכיתה על כל רמותיה בעוד ששיעור גמרא אחד לא יכול להתאים לכלל התלמידים.

הפתרון לבעיה הסבוכה הזו צריך לנבוע מדאגה לעתידם התורני-רוחני של תלמידינו, שכן רבים הסיכויים שמי שלא חווה את טעמו המתוק של התלמוד בישיבה התיכונית ובשל כך בחר שלא ללכת למסגרת המשך תורנית – לא יבסס חיי משפחה תורניים תוססים בהמשך הדרך. כלומר, הזריעה שלנו בישיבות התיכוניות היא זריעה לדורות.

בכדי לאפשר לכל תלמיד ללמוד בקבוצה שמתאימה לרמתו, נדרשת הערכות שכבתית שונה בשעות הבוקר. לאחר שפגש הר"מ את כיתתו בתחילת הבוקר לפתיחת היום, לבדיקת נוכחות ולשיעור אמונה (כנהוג בדרך כלל) יתפזרו התלמידים להקבצות לימוד כשכל ר"מ בשכבה מלמד הקבצה אחרת. לקראת הצהריים חוזרים התלמידים לכיתות האם שלהם וממשיכים עם הר"מ שלהם עד סוף הבוקר.

המחיר הכבד ביותר יהיה בכך שאת לב הבוקר לא יבלה הר"מ עם כיתת האם שלו אלא עם שלל תלמידים מהשכבה. היתרון הגדול יהיה בכך שכל תלמיד יוכל לקבל מענה איכותי לרמתו, ויוכל להתחבר לדמות תורנית נוספת בשכבה. המטרה תהיה להביא את כלל התלמידים ליכולת לימוד טובה ולישורת האחרונה של שאלון בחינת הבגרות שבינתיים יישאר אחיד.

 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות