נגמרו המשחקים והגיע הזמן להחליט. במשפחות רבות במגזר הגיעה שעת השי"ן של תחילת הליך ההרשמה לישיבות התיכוניות על כל משמעויותיו.

 
"/> כולנו שייטת 13 - להתקבל לישיבות התיכו

להתקבל, להיות הכי טוב שאני יכול, להרשים אחרים, להגיד מה שהם רוצים לשמוע, אולי לא יקבלו אותי, זימונים, ראיונות אישיים, מבחני קבלה, איך אני ביחס לאחרים, לא לפחד, לשדר ביטחון עצמי, להסתכל למראיין בעיניים, להציג תעודות שלי, רק הטובים ביותר יתקבלו, הסינון שם גבוה מאד, אני חייב להצליח, יש לך פרוטקציה?

הרשימה הנ"ל אינה רשימה ששמעתי ממיועדים לשירות ביטחון באחת היחידות המובחרות בצה"ל. זו השפה המדוברת כיום במסדרונות חטיבות הביניים שלנו, בקרב בנינו הרכים שחגגו בר מצוה רק לפני כמה חודשים.

במשפחות רבות במגזר הגיעה שעת השי"ן של תחילת הליך ההרשמה לישיבות התיכוניות על כל משמעויותיו. זה תמיד היה שם ברקע אבל עכשיו נגמרו המשחקים וחייבים להחליט. ולא רק שחייבים להחליט, חייבים להתקבל למקום טוב ולא להיכנס חלילה לרשימת ה"חסרי מקום" של אלו שלאחר כל הייסורים קיבלו רק תשובות שליליות.

יש לנו ציפיות גבוהות מהישיבה התיכונית שלנו. אנו רוצים לראות את בננו גדל בה בתורה וביראת שמים יחד עם השכלה כללית. אנו רוצים שתעזור לו לבנות קומות נוספות בתפילה ובגמילות חסדים. אנו מצפים ממנה להדריך וללוות אותו במים הסוערים של גיל ההתבגרות שכבר גבו קרבנות רבים. אנו רוצים לראות אותו בוגר אותה כאדם טוב וישר. לכן, יש משהו יפה בזה שהישיבות מקבלות מאתנו בתקופה זו התייחסות, חשיבה והכנה.

יחד עם זאת איננו יכולים להתעלם מהמצוקה האמתית הקיימת בקרב תלמידי ח' – הילדים שלנו. אנו מנסים ככל יכולתנו לגדל אותם בתמימות, וכהורים אחראיים מנסים למנוע מהם כל מגע שאינו נצרך עם מושגי החיים של עולם המבוגרים. הרי אלו בני ח' שכמעט ולא טעמו טעם חטא. איננו מעלים על דעתנו לשלוח את בן ה-13 לעזור בפרנסת המשפחה למרות שהיה נחמד אם היה לנו עוד אלפיים בחודש. אנו רוצים שיחווה את חוויות הילדות שלו בשמחה ובחיוניות ללא כל טרדה במלחמת החיים.

והנה, בכל שנה ובפתאומיות מסוימת, השיח הילדותי והמתבגר מתהפך לשיח של תחרותיות, הישגיות ומלחמה על המקום שאולי כבר נחטף. לא רק הרשמה באתר מנהל החמ"ד ובישיבות יש פה, אלא הרשמה במובן של רושם. הילד שלי צריך להרשים את הבוחנים והמראיינים שלו. ואם עוד לא סיימנו לעבוד על הביטחון העצמי שלו? מניין ישאב את הכוחות להרשים את העבדקן שיושב מולו עטוף בארשת תורנית-רצינית? בחלק מהמשפחות הילדים נפגשים לראשונה בחייהם ובאמצעות הוריהם עם מושגים של פרוטקציות וקומבינות. הוא לא באמת יכול להתקבל לישיבה ההיא, אבל הסבתא שלו הייתה הגננת של ראש הישיבה והיא כבר תסגור לו ת'פינה. ככה אנחנו רוצים שהילדים יזכרו את חטיבת הביניים שלהם? ככה אנחנו רוצים שהילדים ייכנסו לעולמה של הישיבה?

התשובות למבחני הקבלה עוד רחוקות מאתנו לפי לוח הזמנים של מנהל החמ"ד, אך הפחד והחרדה וה"מה יהיה" כבר נמצא עמוק בתוכנו ומאיים להציף את הכל. חלק מהילדים מתקשים לתפקד בחודשים הללו בכיתה ח', ונותנים תיקוף למחקרים המצביעים על הפחד והחרדה כלקויות הלמידה הקשות ביותר. האם אנו המבוגרים, ממרום גילנו וניסיון חיינו, מסכימים להיות בחרדה ובחוסר וודאות במשך כמה חודשים?

ומה קורה ממש מעבר לכביש? יצאנו לבדוק כיצד ירין וליבת מחטיבת הביניים "השלום" ברמת גן, נרשמים לתיכון הקרוב לביתם הלוא הוא תיכון "בליך". ובכן, אם הם תושבי רמת חן ויש להם ממוצע של 75 בתעודה הם בפנים. כל שנותר הוא לנעול את קפקפי האצבע, להיכנס למשרדים ולהירשם. גם תום ונופר מרמות אשכול בירושלים לא צריכים לעשות יותר מזה כדי להירשם לתיכון האזורי היוקרתי – "רנה קסין" – השוכן לו מעבר לכביש בשכונת מעלות דפנה. גם הירושלמים וגם הרמת גנים מממשים את זכותם האזרחית ללמוד באזור מגוריהם. אך לא כך הוא גורלם של יעקב אליוסף ואברהם עמיעוז מחטיבת הביניים "אהבת ישראל" שצריכים להתקבל לאן שהוא כדי לזכות ללמוד. לא פלא שסטטיסטית נראה אותם מצליחים יותר ביחידות המובחרות אם כבר בגיל 13 הם כאילו בשייטת 13.

ועוד משהו. בזמן שירין, ליבת, נופר ותום יקבלו עוד כמה שעות שבועיות של מתמטיקה ואנגלית ואולי גם עברית כהכנה לתיכון, יעסקו יעקב אליוסף ואברהם עמיעוז בסדנאות הכנה לקראת הישיבות התיכוניות. הם יישבו שעות עם אנשי מקצוע שהונחו להוריד את מפלס החרדה ולתת להם כלים אפקטיביים של תדמיתנות מעולם הייעוץ התעסוקתי כדי שיעברו בטוב את הראיונות האישיים.

מנהל החמ"ד כבר החל ברפורמה שתקבע נוהל אחיד בכלל הישיבות התיכוניות. המנהל פתר בעיקר את הבעייתיות באוטונומיה של כל ישיבה על הליך הקבלה וההרשמה, אך עדיין נשארו כמה נקודות תורפה שפוגעות בתלמיד כפרט וגורמות לכולנו סבל רב. אם טובת התלמידים עומדת מול עינינו איננו יכולים לעמוד מנגד לנוכח הקשיים שהמערכת מערימה עליהם. בכתבות הבאות נראה מה נוכל לעשות נוכח הנסיבות הקיימות: כיצד נמזער נזקים, מהו תפקדנו כהורים בחודשים הקרובים וכיצד נכין את הבנים לעבור את זה הכי טוב שאפשר.


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות