חודש אדר בישיבות התיכוניות מזמין לעסוק שוב בשאלת יחסי רב ותלמיד. יש משהו באווירה האדרית והפורימית שמעלה את השאלה במלוא חריפותה."/> רב ותלמיד בישיבה התיכונית

וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:   (שמות ל"ג, ז')

חטא העגל, העומד במרכז פרשתנו, הוכיח כי דור המדבר שאמר "נעשה ונשמע" אל מול המופע הגדול של מעמד הר סיני, והביע בזה את קולה הנצחי של האומה הישראלית הדבקה בתורת ה', לא הצליח לפרוע את השטר ולעמוד בהבטחתו. ההתפרטות של עשרת הדברות שבפרשת יתרו למאות ההלכות הסבוכות שבפרשת משפטים, העמידה את דור המדבר במבחן אמונה ואמון, ביציאתם מבית העבדים המצרי להיות עבדי ה', ויחד עם הרומנטיקה שב"זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר" מזכיר לנו הכתוב גם את הטרגדיה של "ארבעים שנים אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם והם לא ידעו דרכי".

לאחר חטא העגל וכתוצאה ממנו, לוקח משה רבנו את אוהלו ממחנה ישראל ונוטה אותו מחוץ למחנה. משהו חדש מתחיל. מעתה, מחנה ישראל מרוקן מנוכחותו של משה רבנו, שכבר אינו זמין כמקודם, ומעכשיו הרוצה את הרב יבוא אליו. נראה כי דווקא היציאה של משה רבנו ממחנה ישראל, שכל כך הבליטה את חסרונו, אפשרה את חזרתו למרכז המחנה לאחר ציווי ובניית המשכן. מעכשיו, מציאותו במחנה ישראל לא תהיה מובנת מאליה ועם ישראל יצטרך להוכיח את נאמנותו אליו כשליח ה'. מבקש ה' לא יוכל לקבל את מבוקשו – "בקשת אלוקים" – ללא התיווך של משה רבנו, וכדי להוכיח את רצינותו יצטרך לצאת מאזור הנוחות שלו אל מחוץ והרחק מן המחנה.   

חודש אדר בישיבות התיכוניות מזמין אותנו לעסוק שוב בשאלת יחסי רב ותלמיד. לא שהשאלה אינה עולה לדיון בשאר חודשי השנה, אך יש משהו באווירה האדרית והפורימית שמעלה את השאלה במלוא חריפותה.

כמורה בבית הספר היסודי, המחנך נדרש לתשומת לב יתרה שלא ידרוך על הקטנטנים המסתובבים בין רגליו. לא רק פיזית אלא גם כמטאפורה. המחנך נדרש בכל עת להנמיך את רעיונותיו לגובהם של הילדים הרכים בכדי שאלו יוכלו להיבנות ולגדול מהם. גם אם קשר איתם קשרי ידידות נפלאים, הפער בינם ובינו עצום וגדול, כיוון שהוא מבוגר והם ילדים על כל המשתמע מכך. אך בישיבה התיכונית הדברים שונים בתכלית ובמיוחד בכיתות הגבוהות. למרות שגם כאן הפער בין הר"מ לתלמידיו עדיין גדול, והכרחי שיהיה כזה, הרי שישנן נקודות השקה רבות ביניהם בכמותן ובאיכותן. באותם המקומות שלא נשארו עדיין בעולם הילדותי, חיים המתבגרים בחלק גדול מזמנם בעולם של המבוגרים. נראה כי כל ר"מ בישיבה תיכונית יכול להצביע על נקודות אור רבות בהן תלמידיו נטלו חלק בדיון בוגר ואיכותי בנושאים החשובים ביותר של החיים.

הקרבה המנטאלית והאינטלקטואלית בין הר"מ לתלמידיו, כמו כל קרבה בין אנשים, מחייבת הגדרת גבולות גזרה ברורים, מה מותר ומה אסור. לפעמים הגבול מיטשטש ביותר ואז הר"מ הופך לחבר ואף פחות מזה – לר"מחמד... אם התלמידים חטאו ביחס לא נכון לרבם זה דבר אחד, אך אם רבם משתף איתם פעולה זה כבר דבר אחר וחמור ממנו. ועל כן, כשם שעל הר"מ להגדיר לתלמידיו את המותר והאסור ביחסי ר"מ תלמיד, כחלק מאחריותו החינוכית כלפיהם, כך ולא פחות מזה עליו לשאול את עצמו מהי הקרבה שתאפשר חינוך ומהי קרבה שחלילה תהרוס אותו.

מי שיטייל בישיבות התיכוניות בחודש אדר, ירים יותר מגבה אחת, נוכח אירועים ומיזמים שיוצרים יישור קו מסוכן ואנטי חינוכי בין הרמי"ם לתלמידיהם. גם כאן ישנו לפעמים גבול דק מאד בין "אווירה טובה" לבין "ביזוי תלמידי חכמים". חודש אדר מהווה מצע נהדר לעשייה ויצירה מסוג אחר של התלמידים. כישרונות רבים, שאיננו רואים בשגרת הלימודים היום יומית, מקבלים ביטוי דווקא בחודש אדר. המחזורים האחראיים על הפקת החודש ואירועיו מחכים מעת כניסתם לישיבה התיכונית לרגעים הגדולים הללו בהם יקבלו את מפתחות ההנהגה של הישיבה. כמה חבל שבמקום של תורה ותפילה, ודווקא בחודש אדר שהוא זמן של קבלת תורה מרצון, יתרחשו אירועים שאינם עוברים מסך הלכתי, הנוגעים בין השאר לביזוי תלמידי חכמים. כמה חבל שהכישרונות המדהימים ישמשו לדברים שאנו מחנכים במשך השנה להיפוכם הגמור, בבחינת "ונהפוך הוא"....

משה רבנו לימד אותנו על הפער הרצוי וההכרחי בין הרב לתלמידו. כדי שתיווצר קרבה ראויה שתמלא את התלמיד ולא פחות מזה תפרה את הרב, נדרש דווקא ריחוק. לא ריחוק של בוז, משטמה ופירוד חלילה, אלא ריחוק של יראה, ולא יראת העונש הראויה לשוטים אלא יראת הכבוד והרוממות. באופן כזה דווקא הריחוק יגלה את הקרבה הגדולה והרוממה.

אירועי חודש אדר בישיבות התיכוניות דורשים היערכות חינוכית מוקדמת בבחינת "שלושים יום קודם החג דורשים בהלכות החג". אנו מוזמנים לעסוק בין השאר בסוגיית השמחה, שאצל רבים מתלמידינו מתפרשת כהוללות, שבירת המסגרת וציניות. ישנן הלכות חינוך מיוחדות לקרבה השונה והחד שנתית בין הר"מ לתלמידיו שבחודש אדר, שצריכות להתברר ולהיקבע כמדיניות בכל ישיבה ובכל כיתה. רק עם חשיבה חינוכית וקבלת החלטות ברורות בעקבותיה, נוכל לצאת ידי חובתנו בתחנת החינוך הכל כך מיוחדת ומאתגרת של חודש אדר.


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות