חלק בלתי נפרד משנת הלימודים הם ההורים, חלק יותר וחלק פחות. חברי ועד ההורים בדרך כלל יותר. אז בואו נעשה קצת סדר בסוגיה הזו."/> ומה לגבי ועד הורים?

נציגות הורים בית ספרית היא נושא שנוי במחלוקת בין מנהלי בתי ספר ואפילו בין הורים. יש מנהל שלא מוכן שיסתובבו לו בין הרגליים ויש כזה שדווקא צריך שיראו את יקר תפארת גדולתו. יש הורים שמרגישים בטוחים יותר כשקיים ועד הורים "המפקח על הדברים", ויש הורים שסומכים רק על הצוות החינוכי. ישנם מנהלים המציגים את בית הספר כ"נותן שירות לציבור" – "רוצה? – קח! לא רוצה? – ברח!",  וישנם כאלו המוכנים לצורות שונות של שיתופי פעולה עם הורים.

ננסה לסקור כמה מודלים של נציגות הורים בית ספרית ולשמוע את טענת "זכות הקיום" של כל אחד מהם:

א. מודל "ועד העובדים"

על פי מודל זה זכאים להיבחר לועד אנשים ונשים עם שיניים חדות במיוחד ומרפקים בלתי שבירים, שכן תפקידו של הוועד להוות בלמים לצוות החינוכי במקרה הטוב ובמקרה הרע אף לחנכו ולעצב את מדיניות בית הספר. הורים אלו יודעים טוב יותר מה יקדם את ילדיהם, כמה ואיך ומה לא יקדם (וגם את הילדים האחרים...). במודל זה אין צורך ב"איש החזק" שכן כולם חזקים ותקיפים ובאופן כללי המנהל עובד אצלם. ועד זה ידאג שמידי שבוע יסתובב מי מהועד בבית הספר על מנת לאכוף את החלטות הוועד. טענת הקיום של ועד זה היא משהו בסגנון: "אלו הילדים שלנו" או "בלעדינו בית הספר לא היה קיים". זהו מודל בלתי מועדף על מנהלים בדרך כלל, ומנהל חדש שנכנס לבית ספר עם "חזקה" כזו מוצא עצמו נשלט בידי חבורה אסרטיבית במיוחד שתלמד אותו מי כאן הבוס. לפעמים אלו עמותות מניפולטיביות שעל פיהן יקום וייפול כל דבר בביה"ס. אלו הם "כלבי השמירה/נחייה" של הצוות החינוכי.

ב. מודל  "הישרא-בלוף"

זהו וועד הורים שנבחר בבחירות דמוקרטיות בקרב הורי בית הספר, אלא שמאז הבחירות לא שמענו ממנו ועליו. זהו ועד מתוקשר היטב שבזכות הנִרְאוּת והקולניות שלו נבחר ברוב קולות (ותשואות). לאמיתו של דבר זהו ועד שקוף ובלתי נראה המשקף היטב את איכות בוחריו... טענת הקיום שלו: "אנחנו מוכנים לעשות, רק שיגידו לנו מה" או משהו בסגנון "בדיוק יש לנו לחץ בעבודה עכשיו, בוא נדבר אחר כך".

ג. מודל ה"דקה מקריאה"

זהו ועד הורים טוב, אחראי ומסור. האג'נדה שלו מסתכמת במשפט: "סומכים עליכם. לא רוצים להפריע לכם. יש בעיה? – קראו לנו ונגיע מיד". ועליו מבוססת גם טענת זכות הקיום שלו.  לכאורה, החלום של כל מנהל בית ספר. "סיירת הורים". הורים בשירות בית הספר/המנהל.

האם יש חסרון במודל האחרון? האם קיים מודל טוב יותר?  האם יש לנציגות הורים תרומה מהותית לקידום בית הספר? האם ועד הורים חייב להיות לוחמני ופועל כנגד הצוות החינוכי? מהי הנוסחה הנכונה של ועד הורים מיטבי?

ננסה לעמוד על אבני היסוד של נציגות הורים מיטבית ונמנה כמה מהן:

1. המורים הם שליחי ההורים בחינוך הילדים ומאידך יש לבית הספר אוטונומיה משלו.

2. הכרה של הצוות החינוכי כולו בצורך של ההורים להיות בתמונה, להאיר ולהעיר.

3. הכרה של הצוות החינוכי כולו בערך המוסף של נקודות מבט נוספות.

4. הכרה של ההורים בזכות הוטו של ההנהלה וצוות המורים.

5. רצון כן של שני הצדדים להקמת נציגות הורים ולשיתוף פעולה לטובת התלמידים.

6. קביעת גבולות גזרה וסמכויות ברורות לנציגות ההורים המשמשת כזרוע נוספת של ההנהלה.

7. בניית ערוצי ונהלי תקשורת בין הועד להנהלה.

8. זמינות, פניוּת וערנות של נציגות ההורים לצרכים הרבים של בית הספר.

נציגות הורים משובחת מתחילה מהנהלה וצוות חינוכי המבינים את התרומה העצומה של הורים אכפתיים לעשייה הבית ספרית, ומההבנה שנקודות מבט נוספות רק מרחיבות את רפרטואר ההצלחה של מקבלי ההחלטות. נציגות הורים מיטבית מתחילה מאנשים אכפתיים שרווחת התלמידים והצוות החינוכי האמון עליהם עומד בראש מעיינם. זו נציגות שבאה לתת יד ללא כל תמורה וגם אם אין "תודה רבה". זו נציגות מלאת אמון בהנהלה ובצוות החינוכי.

היא יודעת שמדובר באנשים טובים שכוונתם לטובה גם אם לפעמים הם טועים, והאמון שלה במערכת נבדק דווקא באותם מקומות בהם היא לא מבינה את הנעשה ובכל זאת סומכת על הצוות. זוהי נציגות ערנית ביותר, הבוחנת את הנעשה בין כותלי בית הספר אך לא כדי לנגח אלא כדי להאיר. וגם אם צריך להעיר היא עושה זאת במלוא הכבוד והערכה לאנשים שמשקיעים את חייהם ביקר לה מכל – בניה ובנותיה.

 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות