חזרה בתשובה כוללת גם חזרה בתשובה גופנית טבעית ובריאה. כך קבע הראי"ה קוק. אז מה הקשר בין חזרה לבריאות לחזרה בתשובה?"/> "תשובת המשקל" - על שמירת בריאות ילדינ

מי לא שמע על הספר "אורות התשובה" של הרב קוק זצ"ל? ובכל זאת לא כולנו שמים לב שהספר שסוקר את עולמה של התשובה ממעוף חכמת הסוד, פותח את שעריו דווקא בחלקה הארצי ביותר של התשובה. לאמר, לא תיתכן תשובה עליונה ושלמה ללא השמירה על הגוף.

וכך כותב הרב: "את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות: א) תשובה טבעית, ב) אמונית, ג) תשובה שכלית. בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע, שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי. ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו, הרי הוא שם לב לתקן את המצב. לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע, המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם....".

ייתכן מאד, שהראשונים שקראו את דברי הרב הללו, הרימו יותר מגבה אחת למקרא הדברים החדשניים הללו. שהרי, ממתי הגוף חשוב ליהודים? לנו היהודים יש את הרוח. את הגוף נשאיר לגויים. הגוף והקשריו נתפסו תמיד כעניין ליוונים ולדומיהם.

אך אנחנו ישראלים לכל דבר, ומכירים את שבילי הארץ דרך הרגליים, ובאופן כללי חיים בדור "ירוק" עד שהטבע הוא ממש חלק מאתנו, ולא בגלל שיש לנו "מטמון". ההיפך, החיבור הגדול שלנו לרגבי הארץ ושביליה שלח אותנו לעשות "מטמון" משפחתי. באופן כללי אנו חיים היום בתודעה גדולה של שמירת הבריאות, וכמות הצועדים בערים וביישובים בחמש השנים האחרונות תוכיח.

מספרים על אדם שטייל באחת מערי הדרום בארה"ב, ובעוברו על מפתן אחת החנויות ראה את המוכר יושב בחוץ על שרפרף, כדרך בעלי החנויות דשם, כשלצידו יושב כלב ומיילל. כששאלו מדוע הכלב מיילל ענה לו שהוא יושב על מסמר. "אז למה הוא לא קם?" – שאל עובר האורח. ענה לו המוכר: "כנראה שזה מספיק כואב לו בשביל ליילל אך לא מספיק כואב לו בשביל לקום"....

לבריאות תקינה רכיבים רבים הקשורים בהרגלי אכילה נכונים, מזון מזין, הרגלי שינה נאותים, ספורט וכו'. נתמקד הפעם בהרגלי האכילה הטעונים תיקון.

מחקרים מעשר השנים האחרונות מצביעים על עלייה חדה במשקל של ילדים ומתבגרים, הרבה יותר מבשנים עברו. חוקרים מייחסים את ההשמנה לגורמים שונים הנעוצים בעיקר בשעות הצפייה והגלישה הרבות שחדרו עמוק לעולמנו בשנים האחרונות. ילד שצופה שעות רבות מחזק מאד את שרירי הפסיביות שלו. הבעיה המשנית ואולי העיקרית היא שהצפייה כמעט ולא נעשית ללא לעיסה של מלוחים ומתוקים מסוגים שונים. כך האופי הפסיבי המתחזק מצטרף אל השמנה החוצה את כל העקומות הנורמאליות להתפתחות וגדילה תקינות.

ההתרגלות בצריכה של מלוחים ומתוקים מרחיקה את הלב מירקות ופירות. אם אפשר לקחת עוגה או דוריטוס אז למה לקחת תפוח?

החדשות הרעות הן, שאם לא נעצור את ההשמנה היא כנראה תמשיך בשלה. והחדשות הטובות הן, שהרגלים משנים על ידי הרגלים אחרים. שימו לב רגע לתפריט השבתי שלכם, שפחות או יותר מתאים ואהוב על כלל המשפחה. הילדים התרגלו ל"אוכל של אמא" ולרוב מתקשים להמירו במזון אחר. זהו כוחו של הרגל.

פה ושם, בעיר ובכפר, תמיד תמצאו משפחה "ירוקה" עם קומפוסט בחצר ושבעה פחי אשפה שונים לזכוכית, נייר, אלומיניום ועוד. בביתה של משפחה ירוקה כזו נוכל למצוא הרבה פעמים הרגלי אכילה שונים ומשונים כגון עוגות מקישואים וסוכר קנים ועוד.

בואו לא נלך רחוק ונשאיר את הקישואים למרק או לפשטידה ובכל זאת נמצא גם מה לתקן בביתנו אנו.

ילדים המנשנשים מלוחים ומתוקים, עושים זאת משום שזה מה שהכניסו להם לתפריט, וגם אם לא הכניסו במתכוון, כבר למדנו ששתיקה כהודאה. אומנם עברנו את שיא הקיץ, אך עדיין פירותיו מצויים בשווקים בשפע גדול ועצום של ברכת ה' עלינו. צלחת גדולה עם פירות מגוונים חתוכים, המסודרת באופן שובה לב – אכן תשבה את הלבבות הצעירים. נסו והיווכחו. אם מרגילים את הילד מינקות ל"ממתקים" אלו – ייתכן מאד שאלו יהיו ממתקיו, וגם אם לא לגמרי, תמיד תישאר אצלו פינה חמה ואוהבת לפירות וירקות. נכון שזה דורש מאמץ והכי קל לשלוח את הילד לארון החטיפים, אך אם זה יהיה חשוב לנו, נוכל לקוות שזה יהיה חשוב גם לילדינו.

התשובה הטבעית הגופנית החלה לפעם בתוכנו מאז חזרנו לחיות חיי עם בארצנו. אנו מבינים היום יותר, שנשמה גדולה צריכה גוף חזק, והרגלי בריאות רעים נותנים מתי שהוא את תוצאותיהם המרות. נחנך את ילדינו לשמירת הגוף לפחות כמו שהננו דואגים לשמירת הנשמה.


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות