העקרונות והפתרונות להתמודדויות ההורים והמשפחה עם המציאות המעשית והמורכבת של הילד ההיפראקטיבי."/> כיצד נסייע לילד ההיפראקטיבי בבית וב

במאמר הקודם הובאו עקרונות הסיוע לילד ההיפראקטיבי, ועתה הגיע הזמן לעבור לחלק המעשי ולענות על השאלה שכל כך מציקה להורים ומורים "אז מה עושים, תכל'ס?"

בשורות הבאות יובאו האתגרים איתם הילד ואנחנו מתמודדים ובצמוד להם פתרונות מעשיים לבית ולבית הספר. שימו לב בעיקר לעקרונות והתאימו את הפתרונות לילד, למשפחה וליכולות שלכם. מומלץ לקרוא תחילה את הכותרות (האתגרים) ולבחור את אלו הקרובים אליכם.

1. האתגר – הילד לא מקשיב להוראות

הפתרון – אמרו לילד שמעכשיו כל הוראה תינתן לו לאחר  שהתקרבתם אליו ודיברתם בארבע עיניים, ואתם מצפים ממנו שיעשה כבקשתכם ומיד. עליכם לתפוס את תשומת ליבו, לוודא שהוא אתכם ואז לתת הוראה קצרה, ברורה (שאינה ניתנת לפרשנות) וברת ביצוע עבורו. קבעו איתו מראש, עד כמה שניתן, את תפקידיו בבית וציפיותיכם ממנו, וחזרו עליהם בתדירות גבוהה. עדיף בהומור ובמשחק. לוו אותו בתחילת המשימה ואף התחילו אותה יחד איתו אך אל תעשו במקומו. תנו לו משוב חיובי על עשייה מידית גם אם לא מושלמת. העיקר הכיוון ולא התוצאה. בעניינים הקשים עליו במיוחד לביצוע בגלל חוסר חשק, ערכו טבלת עיצוב התנהגות עם ניקוד יומיומי על כל עשייה. עליו לצבור סך נקודות מסוים לבחירתכם שיזכה אותו בפרס שבועי. אם ממש קשה לו להתמיד שבוע שלם, תנו פרס כל שלושה ימים.

2. האתגר – הילד מתרוצץ בבית, מרעיש ומפריע לבני המשפחה

הפתרון – הסבירו לבני הבית שיש לו צורך להיות בתנועה וברעש, והדבר לא באשמתו. זהו מצב מוחי שאינו  מסוגל לשלוט עליו כרגע. שקלו טיפול תרופתי גם בשעות אחר הצהריים, בשבתות ובחופשות כי הפרעת הקשב לא יוצאת לחופש. ארגנו לילד, ועדיף יחד איתו, סדר יום לשעות אחר הצהריים. עם הזמן הילד ילמד להעסיק את עצמו, ולמצוא פתרונות חיוביים לשעמום ולצורך שלו בגירויים. בשעות האלה מומלץ שיעסוק בתחביבים ובפיתוח כישרונות ובכל פעילות שתעלה את הערך העצמי שלו. עשו מאמץ גדול טכנית וכלכלית לאפשר לו יותר מחוג אחד בשבוע. הסיעו לחברים, לספרייה (כן כן! אם הוא אוהב לקרוא הוא יתנהג שם למופת), לפארק ולכל מקום בו יוכל לעסוק בעניין חיובי ומהנה וגם לפרוק אנרגיה. סדר יום מגוון כמה שניתן אולי ידרוש מכם לטרוח אבל זה בוודאי עדיף מלרדוף אחריו בבית.

3. האתגר – הילד הולך לישון מאד מאוחר לגילו

הפתרון – גם זה עשוי להיות חלק מהפרעת הקשב. קשה לילד "לכבות" את המוח בערב או שקשה לו להתארגן פיזית ונפשית לשינה. ייתכן שהשעון הביולוגי שלו "מקולקל" ומכוון ליותר מ244 שעות של ערנות. לוו את הילד סביב שעת ההשכבה, וודאו שהוא מתקלח, מארגן ביגוד למחר ומארגן מערכת בזמן. עמעמו את אורות הבית או החדר והקפידו על פעילות שקטה בחדרו עד שיירדם. הפעילות יכולה לכלול קריאה או משחק רגוע. לפעמים דווקא הטיפול התרופתי המקובל מסייע לילד להתארגן טוב יותר לשינה, למרות היותו תרופה מעוררת (סטימולנט). במידה ועשיתם כל זאת והילד נרדם מאוחר, ייתכן שזה השעון הביולוגי שלו והוא באמת לא זקוק לממוצע שעות השינה של בני גילו. כל זה בתנאי שמתפקד היטב ובערנות בשאר היום.

4. האתגר – הילד לא מצליח לקום בבוקר ולהתארגן בזמן

הפתרון – הקפדה על שעת ההשכבה היא כבר חצי הפתרון של ההשכמה. הרגילו את הילד מגיל צעיר לקום  בעצמו, הרי זה היום שלו. להשכמה ניתן להיעזר בשעון מעורר המונח רחוק מהמיטה באופן שיחייב את הילד לצאת מהמיטה הנעימה ולכבותו. אם לא עוזר שעון אחד, נסו שניים או שלושה שעונים. לפעמים המוח מתרגל לשעון אחד והוא פשוט לא נשמע. אם לא עוזר, שאלו את הילד אם רוצה את עזרתכם בהשכמה וכיצד. שאלו אותו איך רוצה שתגיבו אם לא קם למרות הניסיונות שלכם. לאורך כל הדרך שדרו סבלנות רבה ורצון לפתור יחד את הבעיה. אם לילד מאד קשה לקום ולהתארגן בזמן, עשו לו טבלה לפי ימות השבוע ואפשרו לו לזכות בנקודות עבור כל התארגנות שנעשתה כהלכה. תנו פרס יומי קטן על כל הצלחה יומית, ופרס שבועי על סך נקודות שנצברו. את הפרסים תנו לו לבחור עד לתקרה שמתאימה לכם. המטרה היא שיהיה לו שווה מאד לקום בבוקר.

5. האתגר – המורים מתלוננים רבות על התנהגותו בשיעורים

הפתרון – הכיתה ומערכת השעות הרגילות לא מתאימות לילד ההיפראקטיבי, ולכן יש לבנות מערכת ציפיות  חדשה המותאמת ליכולותיו של הילד. בין היתר ניתן לכלול בה: צמצום השיעורים אליהם נכנס הילד, צמצום זמן השהייה בכיתה באותם שיעורים שנכנס אליהם, משימות קצרות ומוגדרות מראש למשך השיעור, סיוע לאב הבית בתיקונים בבית הספר, עזרה למורה במהלך השיעור (חלוקת דפי עבודה, מחיקת הלוח, מסירה וקבלת דפים מהמזכירות), חניכה של ילד צעיר ממנו ללימוד ולמשחק משותף, לימוד בחדר נפרד עם חבר, עמידה והליכה בסוף הכיתה באופן שלא מפריע לילדים האחרים, התעסקות שקטה בזמן השיעור (כדור גומי, פלסטלינה, ציור) שמסייעת לילד לטשטש את הרעש שמסביב ולהקשיב למורה (= "מסך לבן"). גם פה ניתן להיעזר בטבלת עיצוב התנהגות נושאת פרסים. הכי חשוב להבין את המניע התזזיתי של הילד, ולהעלים עין מכל מה שניתן.

6. האתגר – הילד מסרב לעשות שיעורי בית

הפתרון – ראשית יש לברר מדוע הילד מסרב. מה קשה לו. אולי אינו מבין את ההוראות? אולי הוא עייף לאחר  שעות שניסה להיות הכי טוב שיכול? אולי יש לו קושי בקריאה וכתיבה? אבחון דידקטי יכול לתת לנו הערכה טובה באשר ליכולות הלימודיות שלו, ולבדוק אם יש לו לקויות למידה שמאפיינות כ30% מהילדים עם הפרעת קשב. בכל אופן, אם יש התנגדות מצדו, יש לעמוד על כך שיעשה שיעורי בית באופן מותאם. למשל, מקום קבוע ושקט בבית, שעה קבועה ומשך זמן קבוע. העיקר שיעשה משהו. לא חשובה הכמות, חשובה האיכות. המאמץ הלימודי בבית הוא יעד חשוב לעצמו בבניית הרגלי הלמידה שלו. רצוי לחלק עבודה גדולה לחלקים קטנים ולתכנן עבודה יומית קצרה ועקבית. ניתן לקבוע 15 דקות עבודה שיזכו ב15 דקות משחק והכל עם שעון עצר שיזכיר לילד מתי זמן משחק ומתי זמן עבודה. כך הילד יוצא עם תחושה שעשה המון כייף ובין לבין עשה את שיעורי הבית. שבחו אותו על כל הצלחה קטנה בשיעורי הבית. בקשו מהמורים שמרכיב שיעורי הבית שלו יהווה חלק מהציון. זה עשוי לדרבן אותו להשקיע. 

7. האתגר – קשה מאד להיות איתו באירועים משפחתיים ואפילו אצל סבא וסבתא

הפתרון – עזרו להוריכם לקבל את הילד כפי שהוא. הסבירו להם את הגורמים להתנהגות שלו ותנו להם את  נוסחת ההצלחה לשהייה מוצלחת במחיצתו. אם למרות הכל השהייה אצל סבא וסבתא לא תורמת לערך העצמי של הילד, מעטו להגיע אליהם בשבתות, והעדיפו גיחות קצרות וקבועות בימי חול או פשוט הזמינו אותם אליכם לשבתות. פעמים רבות, הבית של סבא וסבתא לא מתאים לילדים בכלל ולילדים היפראקטיביים בפרט. יש להכין את הילד כמה ימים לפני ההגעה לסבא וסבתא וכן לפני אירוע משפחתי. יש להגדיר לו ציפיות ברורות. אם יש אחים גדולים, כדאי להצמיד אחד מהם אליו לאורך האירוע עם הנחייה לצאת מידי פעם למשחק בחוץ. לפעמים כדאי לחשוב על חונך לילד שיוצמד אליו מידי שבוע לשעה שעתיים בכדי להיות לו לאח גדול ולאפשר לו ולהוציא אנרגיות ואת אשר על ליבו. חונך זה יכול לסייע גם באירוע משפחתי.

8. האתגר – לילד בעיית התארגנות קשה בחדר, בתיק בית הספר במקלחת ואיפה לא

הפתרון – מוח עם הפרעת קשב מקשה מאד על ההתארגנות בחדר, בתיק, ברגשות ובמחשבות. אין סדר. אין  עקביות. אין סדר עדיפויות. זה לא אומר שצריך לוותר לילד. נהפוך הוא, יש לדרוש ממנו לפי יכולותיו. מדובר בסופו של דבר במיומנויות הניתנות ללמידה. הגישה הרגועה שלנו לבלגן שלו ולבלגן שהוא מייצר תאפשר לעבוד איתו ולקדם אותו. בחרו תחום או שניים שדרושה בהם עבודה. הגדירו היטב את הרצוי והמצוי ובנו תכנית "מכאן לשם". למשל, הגדירו לילד מה נדרש לסדר באמבטיה לאחר המקלחת כגון: לפתוח חלון, כביסה בסל, ריצפה יבשה. בדקו היכן הוא עומד היום ביחס לרצוי. הגדירו מטרה לשבוע הקרוב. למשל, לפתוח חלון בסוף המקלחת. לאחר שהתרגל לזה עברו למבוקש הבא, לתחום הבא וכן הלאה. כשמדובר בסידור התיק והחדר, קבעו עם הילד זמנים קבועים לסידורם כחלק מרוטינת הערב או הבוקר. עקביות ועקשנות חיובית יעשו לו סדר בראש ובחיים.

9. האתגר – חברים מתרחקים מהילד

הפתרון – קצב החיים של ילד היפראקטיבי אינטנסיבי יותר מקצב החיים של מרבית חבריו וקל וחומר של  המבוגרים הסובבים אותו. הפער הזה כשלעצמו עשוי ליצור חיכוכים רבים בחיי היומיום. למשל, הילד מדבר ללא סוף וגבול ותופס את הבמה, הילד מרעיש כשצריך להיות בשקט, הילד רץ ברחוב לפני הוריו המסתרכים אחריו בקושי רב. במידה והילד אימפולסיבי נוסף כאן מרכיב בעייתי מאד בחיי חברה.

תגובותיו יכולות להיות הרסניות לקשרים חברתיים כיוון שבאות ללא מחשבה ושיקול דעת. בכדי להגדיל את מעגל החברים של הילד, יש לזהות את מעגל החברים הקרוב אליו ולחזק אותו. למשל, לארגן עם הילד פעילויות עם חבריו הטובים ביותר, ואז דרך אחד מהם להכניס אחרים למעגל החברתי שלו. יש לזהות את הקושי של הילד. לפעמים קשה לו עם כמה חברים אך יודע להסתדר עם אחד או שניים בכל פעם. במקרה זה יש להקפיד שיארח חבר או שניים לכל היותר, וללמד ולדון איתו במצבים ותגובות מהעולם החברתי. כדאי לעשות איתו רפלקציה על מקרים לא נעימים שקרו לו ולהפיק יחד את הלקח.

10. האתגר – הילד מתקשה להתפלל בבית הכנסת

הפתרון – התפילה בבית הכנסת דורשת מהילד קוד התנהגות מחמיר יותר משאר המסגרות שלו במשך היום.  הוא נדרש לשבת בשקט במקום אחד, להיות עסוק בתפילה שהוא לא תמיד מבין את מילותיה ובוודאי שלא את פעולתה ולשתף פעולה עם עשייה שאין בה סיפוק מידי עבור ילד. הכלל המנחה אותנו כהורים ומורים צריך להיות "טוב מעט בתחנונים מהרבה בלא כוונת הלב". העיקר האיכות ולא הכמות. עם ההרגל ניתן לבנות איתו מדרג באופן שיישר קו לקראת בר המצוה שלו. ניתן לשאול את הילד "מה אתה כן מסוגל להתפלל?", ולקבוע איתו זמנים להתאווררות.

כדאי לקחת אותו למורה ההוראה של המשפחה או בית הספר ולדון איתו בעניין זה. כך נרוויח פתרון הלכתי ועל הדרך גם חינוך ל"עשה לך רב". אין כפייה ברוחניות. זה נכון כלפי כל אדם ושבעתיים כלפי ילד וקל וחומר בילד עם הפרעת קשב. כדאי לקבוע את מקום התפילה במקום מספיק גמיש ולא קפדן. כדאי לחבר בין הילד לגבאים ולתת לו תפקידים בקודש. כך בית הכנסת יהיה עבורו מקום של נעימות וחיזוק הערך העצמי שלו.

גידול וחינוך ילד היפראקטיבי הוא משימה לא קלה להורים ולמורים כאחד. בהסתכלות של יראת שמים, כלומר בהסתכלות שרואה את היד המכוונת ששלחה לנו את הנשמה הזו נוכל לאזור כוחות להתמודדות היומיומית ולחיפוש מתמיד אחר פתרונות לנו ולו. בהצלחה!

 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות