הורים רבים מעדיפים להעלים ולהתעלם מקשיי הקשב והריכוז של ילדיהם. למה זה קורה וכיצד נכון להתייחס ולדבר על הקושי."/> כיצד נדבר עם ילדינו על הפרעת הקשב של

הפרעת קשב
הפרעת קשב וריכוז (להלן ADHD) היא ההפרעה הנוירו-התפתחותית הנפוצה ביותר בקרב ילדים ומתבגרים. כלומר, כשאנחנו רואים ילד שהפרמטרים שלו בתחום הנורמה, למשל, גדל במשפחה נורמטיבית עם הורים בריאים ומתפקדים כשורה, הילד לא חווה טראומה גופנית ונפשית כל שהיא, אינו נמצא במצב של לחץ וחרדה, בדיקות הדם שלו מראות שהכל תקין, השינה והתזונה שלו בריאות וטובות, ובכל זאת יש לו פערים משמעותיים מבחינה תפקודית, לימודית וחברתית – עלינו לחשוש שיש כאן ADHD. לחשוש, כי רק רופא שהוסמך לכך יוכל לקבוע בוודאות אם אכן מדובר בADHD, וזאת על ידי אבחנה מבדלת.
פניה לאבחון
בדרך כלל, הורים מגיעים לאבחון ADHD לאחר מצב משברי בבית או בבית הספר או בשניהם. מעטים הם  ההורים שמזהים את הקושי באיבו ומקדימים תרופה להפרעה. רוב ההורים, החיים עם הילד מגיל אפס, מקבלים את המצב כנתון ולא תמיד רואים את חומרת ההפרעה, גם אם אינם מתכחשים לקיומה. החיים ביחד עם הילד לאורך שנים, מרגילים ומאלצים את ההורים ליצור מעקפים ופתרונות לקשיים – מה שלא אפשרי בדרך כלל למורה שפוגשת את הילד למשך שנה אחת ובוודאי לא בתחילתה. לפעמים, דווקא המורה העומד מהצד, קרוב המשפחה או החברה בגן השעשועים פוקחים את עיני ההורים ומדליקים אצלם נורה אדומה.
פקיחת העיניים בבית הספר, למשל, תהיה בדרך כלל במעמד המחנכ/ת היועצ/ת החינוכי/ת ולפעמים גם נציג מההנהלה. אם אלו חכמים דיו ומכירים את הוראות חוזר המנכ"ל בעניין (האוסר חד משמעית על צוות בית הספר להחליט שמדובר בADHD ובטח שלא להמליץ על טיפול תרופתי), הם יציפו את הקשיים בכיתה, יבקשו  לשמוע מההורים מה המצב בבית, ואם ההורים יבקשו עזרה, ימליצו להם לגשת לאבחון בכדי להצביע על הבעיה ומשם לחשוב על פתרונות מתאימים.
אחרי האבחון
לאחר האבחון ומסקנותיו, חלק מההורים יבחרו לשמור בסוד את החדשה המרעישה שיש לילדיהם הפרעת קשב. במקרה שהומלץ להם על טיפול תרופתי כל שהוא הם כבר ימציאו סיפור כיסוי לספר לילד.
אלא שהמציאות יותר חזקה מהניסיון שלהם להסתיר אותה. הפרעת קשב היא דבר די נפוץ ומדובר הן ברמת השם והן ברמת ידיעת הסימפטומים. כמעט ואין כיתה בישראל, שההפרעה הזו לא מדוברת בה מידי פעם, אם על ידי התלמידים עצמם ואם על ידי המורים. בנוסף, כמעט שלא ניתן להסתיר הפרעת קשב לאורך זמן. כלומר, הסביבה של הילד תחוש את הפרעת הקשב שלו, במיוחד ביום בו ישכח לקחת את ה"ויטמין" שאימא הכינה לו על השיש במטבח.
אז מה מביא הורים לנסות להעלים את הפרעת הקשב של ילדיהם?
נעלה כאן כמה אפשרויות:
1. ההורים חושבים שכך יימנעו סבל מיותר מהילד ומהם. נטפל בעניין ושקט ונמשיך בחיים.
2. יש להורים קושי לדבר על העניין. איך אתה מספר למישהו, ועוד לבן שלך, שיש לו הפרעה?

3. ההורים רואים את הילד כבריא ומתפקד בחייו. נכון שיש קשיים אך למי אין? מה זה חשוב איך קוראים לזה?
4. חושבים שהצפת הנושא תגרום ליחס שלילי מצד בית הספר ואולי אף להרחקת הילד בטענה שאין לצוות כלים להתמודד איתו.
5. מסיבות שונות, ההורים מתכחשים לעובדה שיש להם הפרעת קשב בבית.
6. ההורים חוששים שהעניין יופץ ויסגור לילד דלתות בהווה ובעתיד.
7. ההורים רוצים לשמוע חוות דעה שניה, ובינתיים משאירים את כל העניין בספק.
8. ההורים מקבלים את העובדה, אך חוששים מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי וכך נמנעים לטפל ולדבר על העניין.
9. להורים אין את הידע המתאים והמסודר, ואינם יודעים כיצד לערוך את הדברים בפני הילד.
10. ההורים מאמינים שההפרעה תיעלם עם הזמן והכל יסתדר.
אם אתם נמנים על קבוצת ההורים שבחרה להסתיר את העובדות מהילד, והדאגה לשלומו ולטובתו באמת מעניינת אתכם, כדאי שתשאלו את עצמכם כמה שאלות:
כיוון שהפרעת הקשב היא מתנה עד 120, וללא טיפול כל שהוא, המצב לא ישתנה, מה ישרת יותר את קידום הילד – השתקה של העניין או דיבור חופשי על העניין במטרה למצוא פתרונות?
האם הסתרת העובדות מבית הספר תיתן לצוות החינוכי אפשרות טובה יותר לעזור לילד?
האם הסתרת הידע מהאחים בבית, שמשלמים מחיר על ההתנהגות הלא רצויה של אחיהם, תאפשר להם להבין אותו, לסלוח לו?
האם הסוד המשפחתי יאפשר לכם, כמשפחה, לדבר על העניין בצורה גלויה ולחפש יחד פתרונות שישיבו את השלווה והרוגע לבית?
בעולם שלנו, אם אנחנו לא נדבר עם הילד שלנו על הפרעת הקשב שלו, הסביבה תדאג לעשות את זה במקומנו וממקום הרבה פחות מכיל, אוהב ומחבק. הוא רק צריך להיות מי שהוא ואז ההערות, ההקנטות והגיחוכים יגיעו כבר בעצמם. רק שאם לא הכנו אותו למצבים האלו, ולא עזרנו לו לקבל את עצמו כפי שהוא, התגובות מהסביבה רק יעמיקו את הערך העצמי הדל שלו ממילא – מה שימנע ממנו למצות את כל הטוב הגנוז בו, וחבל. בפינה הבאה נלמד כיצד להכיר לו את עצמו באופן הטוב ביותר, כך שיוכל לקבל את עצמו ולחיות את מי שהוא ללא כל מורא, דאגה או בושה.


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות