לאחר שחווה כישלונות רבים בהורות ואף הוגדר ע"י הסביבה כ"הורה לא די טוב" חי ההורה לילד לקוי למידה בצורך תמידי לאישורי הורות טובה."/> העולם הרגשי של ילדים ומתבגרים עם ADHD

ההורה לילד לקוי למידה קשב וריכוז, עם אותם מאפיינים קשים שהזכרנו במאמרים הקודמים, מגיע לשלב בית הספר עם רעב גדול להורות טוטאלית. לאחר שחווה כישלונות רבים בהורות שלו, ולאחר שהוכר והוגדר על ידי הסביבה כ"הורה לא מספיק טוב", הוא חי בגישה הורית הזקוקה בתמידות לאישורים על היותה טובה.

בין השאר, הוא לא מציב את הגבולות הנדרשים ועושה כמעט הכל במטרה לשמור על שקט תעשייתי כשהחשש מאובדן הקשר עם הילד נמצא כל הזמן ברקע. כך מיטשטשת הדמות ההורית והדיסטנס המחויב בין הורה לילדו. הילד הזקוק כל כך לנוכחות הורית מתווכת ומגבילה, שתעשה לו קצת סדר בחיים, מקבל הורה מגיב, מובל, מבולבל ומוגבל.

כריאקציית נגד, הילד מושך אש בכל דרך במטרה להחזיר את ההורה שלו לתפקידו. כך מתפתח מעגל קסמים בסדר הבא: ההורה מחפש אישור לאהבתו – ההורה לא מציב גבולות – אין נוכחות הורית – הילד חש נטוש ומבוהל – הילד מציג התנהגות סרבנית במטרה למשוך את ההורה אליו – ההורה נבהל ומחפש אישור לאהבתו.

כמובן שההסלמה ממש מובנית במעגל הזה, שהרי הילד נשאר זקוק להורה שיהיה בשבילו הורה ולא חבר או פחות מזה. כך הילד מגביר את המרדנות ומשיכת האש שלו, כשבמשך הזמן מתפתחת מפלצת מעשה ידיו של ההורה.

מצד שני, תיתכן תוצאה נוספת ומצויה מאד להיחלשות של ההורה – התוקפנות. ההורה שהגיע לתחנה הזו מיואש ומפוחד, מנסה למנוע בכל מחיר מהילד לייצר התנהגות לא רצויה. גם התגובות הללו, כמו של ההורה הלא-מציב-גבולות, לא רואות יותר מידי קדימה ולא חושבות על ההשלכות הרות האסון לבריאותו הנפשית של הילד.

ההורה האחרון, ממעט ביציאות מהבית כיוון שהוא לא מסוגל לשאת את תחושות האשמה והבושה בסופר מארקט, בתור לכספומט ואיפה לא. כך נוצר אבסורד שהילד זקוק כל כך ליציאות ולפריקת אנרגיה אך לא מקבל את האפשרות הזו במידה מספקת. כמובן, שהלחץ בבית ועל בני הבית רק גדל והולך, וההורה שלא מבין את העניין, רק מתחזק בדעתו שיש להימנע ככל האפשר מיציאות עם הילד.

הילד מצדו מגיע לבית הספר עם "ארגז כלים" דל ולא רלוונטי. כדי להתברג חברתית עליך לשמור על שלושה כללים בסיסיים: 1. לחלוק   2. לחכות לתורך   3. להישמע לכללים. הילד לקוי הלמידה והקשב ימצא את שלוש המשימות הללו כמעט בלתי אפשריות. לא פלא שרוב הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב דחויים על ידי בני גילם. המבוגרים הסובבים אותם מתארים את התנהגותם כ"בלתי רגישה ובלתי בוגרת".

בנוסף, כיוון שהלקות מאופיינת כהפרעה נוירו-התפתחותית, היא יכולה להשפיע ישירות על התפתחות האינטליגנציה החברתית של הילד ולגרום לעיכוב משמעותי. למשל, עיכוב ברכישת השפה הדבורה וקשיים בהבעה מרחיקים את הילד מבני גילו. במקום להביע את משאלותיו הוא עדיין משתמש בגופו ולא בעדינות. כשמדובר בילד ההיפר-אקטיבי נוכל לראות סרבול רב ומגע לא נעים עד אלים עם החברים, בניסיון להיכנס למשחק או כתגובה למכה. אצל הילד המתחמם לאט (-ADHD ללא היפר-אקטיביות) נוכל לראות הישארות  בצד וחוסר תעוזה ויוזמה לבטא את משאלותיהם החברתיות.

התוצאה מההתנהגות של שני סוגי הילדים הללו היא שההורים מוחלפים בחברים. הילדים, שלא מסוגלים לבטא את צורכיהם החברתיים עם בני גילם, חוזרים אל ההורים וסוחטים מהם את טיפת דמם האחרונה. שוב להיות עם הילד מסביב לשעון, להעסיק אותו ללא גבול, לנסות ללא כל יכולת הצלחה לספק אותו ולמלא לו את שעות הפנאי ומה לא.

כך מגיעים ההורים והילדים לסף בית הספר כשצלקות רבות מכאיבות להם משנות הילדות המוקדמת. חוסר אמונה של ההורה ביכולתו לעזור לילדו, וחוסר אמונה של הילד ביכולתו להצליח בבית הספר – הם לא בדיוק המתכון להצלחה חברתית ולימודית.

במאמר הבא, נסקור את תקופת בית הספר היסודי על מאפייניה, עבור הילדים בעלי לקויות הלמידה, הקשב והריכוז. 

 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות