לאחר הפסקה של שבוע בשל האירועים בדרום חוזרת סדרת חינוך, בדיוק מהמקום שהפסקנו, וכעת: היכן ההורים משתלבים בטיפול המקצועי."/> מקומם של ההורים בטיפול המקצועי לילד

במאמר הקודם, סקרנו טעות נפוצה של הורים טובים לילדי ADHD שבחרו בטיפול התרופתי במטרה לסייע לילדיהם בלימודים ובחברה, אך עצרו בזה ולא המשיכו איתם בלימוד ותרגול של כישורי חיים שונים.

ראינו, שלגלולה תפקיד חשוב ביותר במה שנותנת לילד את ההזדמנות להצלחה. הטיפול התרופתי מקים את הילד על רגליו ומעכשיו, אם יבחר בכך ועם תמיכה של סביבתו, יוכל הילד לצעוד אל עבר ההצלחה.

יחד עם זה, כאן בערך מסתיימת השפעתה של הגלולה. הגלולה לא יודעת ללמד את הילד כישורים חברתיים שכל כך נצרכים לו בהווה ובעתיד, ולא תלמד אותו כיצד להתארגן נכון וביעילות לשינה, ללמידה ולטיול השנתי. לכן, יחד עם הטיפול התרופתי, הילד זקוק ביותר למלווה שיבין לנפשו שיוכל לתרגל עם הילד כישורי חיים חיוניים.

טעות נפוצה נוספת של הורי ADHD היא במה שמשאירים את כל העבודה לאיש המקצוע המלווה את הילד ולא מגייסים את עצמם לתהליך שלו.

"ההיעלמות" של ההורים מתרחשת בשני אפיקים שלעיתים משיקים זה לזה. 

אפיק אחד שייך להורים, שלמרות האחריות הרבה שגילו בתגובתם המהירה וההחלטית למצבו הבעייתי של הילד  למשל, בשליחתו לאבחון ולליווי מקצועי, ניתן למצוא אותם מחוץ לתמונה ולתהליך. הם בוחרים להישאר על תקן ספונסרים בלבד. אין להם מושג מה קורה עם הילד. הם שמעו גדולות ונצורות על איש המקצוע ועל הצלחותיו – מה שגורם להם לסמוך עליו בצורה עיוורת, ולא חושבים כלל לבקש ממנו משוב אפילו מידי פעם.

האפיק השני שייך להורים שחשוב להם לדעת היטב מה קורה עם ילדם ועל מה הם משלמים. הם דואגים לבקש משוב מאיש המקצוע ומהילד עצמו, אך בכל זאת נשארים עדיין כמביטים מבחוץ. למה הכוונה?

נדגים את העניין על אימון ילדים. באימון ילדים (החל מכיתה ד') נדרשת מעורבות כפולה של ההורים להצלחת התהליך של הילד. זהו מצב של "אימון צד שלישי". כלומר, בתהליך האימון מעורב "צד שלישי" שהוא כמובן ההורים. ההורים מזמינים את האימון עבור ילדם והם משלמים עבורו. אז היכן נדרשת מעורבותם?

ראשית, מטבע הדברים, כשמדובר בילד בגילאי היסודי, שחייו אינם מנוהלים על ידו אלא על ידי הוריו, גם האימון דורש את נוכחותם המלאה, החל בעניינים הטכניים וכלה בתכני התהליך. ההורים חייבים להיות שם כל הזמן כדי לסייע למאמן ולו בפן הטכני של תיאום מפגשים והגעה בזמן עם המשימות, בלוק הכתיבה וכדו'.

שנית, על ההורים להכיר את התהליך ולהראות לילד שהם צועדים איתו יד ביד, להחמיא לו על כל שלב שהתקדם בו, וחשוב מכל: לתרגל איתו את "מתנות הבית" שקיבל מהמאמן. למשל, ילדים ונערים מאובחני ADHD המגיעים לאימון, זוכים ללימוד ותרגול מעמיקים של "ניהול זמן" הכלולים בדרך כלל בסל האימון לADHD. אלא, שילד בגילאי היסודי ואפילו נער בתחילת התיכון זקוקים עדיין לתזכורות מהסובבים אותם, ולעיתים אף לסיוע טכני בתליית מערכת שעות צבעונית על קיר החדר.

כאן עלולים ההורים לפשל בגדול. ההסעה של הילד לפגישת האימון, הדאגה שיגיע עם הבלוק והעיפרון וכמובן התשלום למאמן, נתפסות אצל הורים רבים כעשייה מעל ומעבר לטובת ילדם, אך למען האמת הם עוסקים בקנקן ולא בתוך. אם אין להם סבלנות ללוות אותו בתכני האימון בהתאם להוראות המאמן, הם לא באמת תומכים בתהליך של ילדם. לא שאימון כזה נידון לכישלון מראש, אך בוודאי שכך לא ניתן למקסם את ההצלחה. כמובן שחבל על הכסף הרב, הנסיעות והזמן שהולכים לאיבוד. אך גרוע מזה, יש כאן הזדמנות נדירה מאד לבניית קשר מיוחד עם הילד סביב התקדמותו אל עבר חיים מוצלחים יותר, וכהורים לילדים ומתבגרים איננו רוצים לפספס הזדמנויות זהב כאלה.

לסיכום, הורים שבחרו לשכור ליווי מקצועי להצלחת ילדם, צריכים לדעת שמעכשיו חייהם יהיו עמוסים יותר. הם נדרשים כעת להקצות זמן נוסף בסדר יומם העמוס ממילא, לא רק לטובת הסעת הילד לאיש המקצוע, אלא בעיקר לישיבה משותפת עם הילד ולתרגול המטלות שקיבל הביתה. על ההורים להכין עצמם לתקופה של כ- 4 חודשים, בה יידרש מהם יותר.

עליהם להיות חיילים של התהליך בחודשים אלו ולשאול את עצמם כל הזמן "מה עוד אוכל לעשות כדי שילדי יצליח בתהליך שלו?". כבר הוכח מחקרית, שאחד הפרמטרים החשובים ביותר להצלחת ילדי ADHD הוא סביבה תומכת ומפרגנת, ומי אם לא ההורים יהיו הראשונים להצלחת ילדיהם?


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות