שוב עמלים אנשי החינוך במזעור נזקיו הגדלים והולכים של החופש הגדול. אולי מדובר בעוד בית חולים ליד החור בגשר? "/> לחשוב מחדש על קדושת החופש הגדול

למען אלו שכלל לא מכירים ולמען מי שרק שכחו אכתוב בקצרה את הסיפור על חכמי חלם והגשר.

ובכן, בעיר חלם עבר נהר ומעליו ניצב גשר איתן שעם הזמן התחיל לסבול מעייפות החומר. והנה, ביום בהיר אחד נשבר הגשר והעוברים ושבים בו נפלו ונפצעו ולפעמים גם מצאו בו את מותם. ישבו חכמי חלם, וחשבו מה ניתן לעשות. חיש קל עלה במוחם רעיון מבריק – מהסוג השמור לחלם וחכמיה. "נבנה בית חולים מתחת לגשר וכך נוכל להציל את חייהם של הנופלים..." – אמרו החכמים וכן עשו.

כמידי שנה, לקראת פתיחת החופש הגדול, המדיה המגזרית שלנו מלאה בביטויים המעצימים את כוחו של החופש. יש המדגישים את מבחן הבחירה שהוא מאפשר, ויש המדגישים את יכולתו להוציא אל הפועל את כל הטוב של שנת הלימודים החולפת. הביטוי המתירני "החופש הגדול" כובס והוחלף ל"חופשת הקיץ" וכיו"ב, כדי שכולנו נרגיש טוב יותר בתקופה הזו, כי חופש יכול לעשות לנו אסוציאציות לחופשים-חילונים-הפקרות-סמים-אלכוהול ומי יודע מה לא, ובמיוחד כשהחופש הוא גדול. לעומתו, חופשה היא דבר כשר ולגיטימי. מי לא זקוק לחופשה?

הורים בעלי מודעות חינוכית גבוהה יקדמו את בוא החופש בחשיבה ותכנון, וישתתפו בסדנאות להורים ומחנכים על אתגרי החופש הגדול ומשוגותיו. חלקם יקדישו ערב נוסף לסדנת הורים לקראת החופש בה ילמדו כיצד לתכנן את החופש וכיצד לתלות טבלאות תורנות ופעילויות משפחתיות על דלת המקרר.

גם תלמידינו ברובם, עברו הכנות כאלו ואחרות לקראת החופש בישיבות התיכוניות ובאולפנות, וצוידו בחוברת כיס ללימוד יומי. רכזי הנוער, כבכל שנה, החלו כבר בט"ו בשבט לענות על השאלה כיצד נמלא את החופש בפעילויות, ולאחר כל המאמצים הכנים והכבירים של כל הגופים, עדיין נשמעים מכל עבר חששות של הורים ומחנכים .

ואתה שואל את עצמך: למה?!

שנה אחר שנה אנחנו עוברים ליד אותו בור ידוע ומוכר ושוב נופלים לתוכו. נכון שבמשך השנים דאגנו לעגן את עצמנו לשפתו, לרפד את קרקעיתו ולהאיר את מחשכיו כדי לאפשר ירידה בטוחה ולפחות לרכך את הנפילה, אך אולי ננסה  לשים סימן שאלה על הבור עצמו? מבלי משים הבור נהיה עמוק משנה לשנה וכוריו עמלים להעמיקו "מהנשף ועד הערב"... (שמואל א, ל).

במבחן התוצאה של השנים האחרונות, עלינו לשאול את עצמנו כמה שאלות, כגון: האם תוכניות החמ"ד שנבנו בעמל רב ובהקצאת משאבים אדירה, מתוך רצון לעשות רק טוב, סוחפות אחריהם את רוב הילדים החמודי"ם? האם רכזי הנוער ביישובים מצליחים "לתפוס" את רוב בני הנוער? האם סניפי תנועות הנוער העירוניים מצליחים למלא את השורות? האם התוכניות, העצות, הסדנאות והטבלאות על המקרר מתאימות ליישום אצל רוב ההורים? האם אתם, המחנכים והמורים, מקבלים את תלמידיכם בסוף החופש לפחות באותו מצב שנכנסו אליו? כמה מתלמידינו נפגעו מחיציה הרעילים של תקופה כה ארוכה ללא מסגרת, למרות ההכנה המוקדמת במוסדות החינוך ולמרות הפעילויות הרבות והמגוונות בחינוך הבלתי פורמאלי? האם העצות והטבלאות הם לא פרי יצירתם של עובדי הוראה (כדוגמת הכותב) המצויים בין כה וכה זמן ממושך יותר עם ילדיהם בחופשת הקיץ ונמצאים שם כדי לחנך ולאכוף את הדברים?  ומי שאינם עובדי הוראה, וכדי להביא את לחמם חוזרים הביתה בחמש בערב ובינתיים השישייה נתונה למשיסה?  ומה עם אותם אלפים רבים של הורים במגזר שאינם חיים את השיח החינוכי (וכנראה שלא יגיעו להשתלם בבניין שלם...), שעבורם המסגרת הבית-ספרית היא קרש הצלה של ממש? למה לפגוע בהם עם חופש גדול והרסני כל כך?

על ההתמודדויות והנזקים של החופש הגדול אין כאן צורך לפרט.

יבוא ויטען הטוען, שנשפים מסוגים שונים יכולים להתרחש גם בתוך שנת הלימודים, ומי שעוסק עם נוער נתקל בתופעות לא מתאימות המתרחשות אפילו בשטח בית הספר וקל וחומר מחוץ לו. עובדה שכך. ונשיב לו ממקום שבא. אם כך בתוך שנת הלימודים, קל וחומר שאין מקום לשמונה שבועות ויותר של חוסר מסגרת ומחויבות.

האם ניתן להישאר ממלכתי ולקצר משמעותית את החופש הגדול בחמ"ד? – זהו אחד המבחנים הגדולים של ראשי החמ"ד בקדנציה הנוכחית, לאחר ששר החינוך כבר אמר את דברו בעניין. דווקא מאתנו נדרשת כאן הנהגה והובלה של המהלך שיביא ברכה גדולה לילדי ישראל כולם. איננו יכולים להרשות לעצמנו לקבל את המתווה שהוצא על ידי הסתדרות המורים (קיצוץ 5 ימים מחופשת הקיץ....), ובוודאי שאף אחד לא יעשה עבורנו את העבודה.

וכאן המקום להודות לצוות הנהלת החמ"ד והעומד בראשו, שהחלו ברפורמה מבורכת שכולה מכוונת לקידוש שם שמים, שמפירותיה כולנו נהנים, וגם החופש הקרב ובא מלא ביותר מפועלם המבורך. חזקו ואמצו!

 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות