בחלק ב' של הדיון סביב ה'צדיק ורע לו', בני הנוער חמורי הסבר ששוכחים לחיות בתואנות רוחניות, הגיע כעת שלב הטיפול. מה עושים איתם?"/> צדיק ורע לו - דרכי הטיפול

כמותם של המתבגרים החיים בצילה של העצבנות הדתית אינה גדולה, אך דורשת תשומת לב מיוחדת מצד  ההורים והמחנכים, במיוחד לאור העובדה שהם האחרונים שמישהו יחשוב שמשהו לא בסדר אצלם.

למען הסר ספק, אין הכוונה כאן שיש לחשוד כל נער הדבק בתורה ובמצוות כ"מעוצבן דתי" רדיקלי ומסוכן לחמ"ד. אין לכותב הנחת יסוד שנערים המחוברים לתורה ולאורחותיה בכל רמ"ח איבריהם הם בגדר הבלתי אפשרי או הלא נכון. נהפוך הוא, הפסוק "כל בנייך לימודי ה' " הוא לא רק בגדר הבטחה אלא בגדר ציווי והוראה עבורנו למימוש הפסוק הזה בחיינו.

אם יש נערים שלומדים תורה ברצינות גם בזמנם הפנוי, מדקדקים במצוות ושואלים שאלות הלכתיות מעשיות ורוחניות, שאינם מתביישים בכיפה שעל ראשם ובציצית  שעל גופם, שמתאמצים בתפילה מקירות ליבם, ויחד עם זה מעורבים בדעת עם חבריהם ומבינים שלכל אחד קצב משלו ויש להם עין טובה על כל חבר וחבר מהפנימייה – גם לזה שלא בסקאלה שלהם – הם בהחלט הגידולים הרצויים שלנו, לכאלה אנו מייחלים.

אלא שכאן מדובר בנערים שמקרינים חוסר טבעיות. אל תגידו לי שנער שנעדר במופגן מהפנימייה, נמנע מכל שיח שאינו תורני עם חבריו, לא נענה לאף הזמנה למגרש הכדורגל וקל וחומר לפוייקע, מתהלך במסדרונות בחוסר שקט עם פנים חמורות סבר, מתעלם מבריאותו בחוסר שעות שינה ובהרגלי אכילה וזונח את לימודי התיכון בטענת "ביטול תורה" – הוא המודל שלנו לחינוך תורני בריא וטבעי. נער כזה, שהמחנך שלו לא יביט על המכלול ורק יקפיד לסמן וי על הסעיפים הדתיים שלו, עושה לו נזק ממשי בהווה ואולי גם בעתיד. זהו נער עם בעיה חמורה מאד לא בגלל שהוא צדיק אלא בגלל שהוא צדיק שרע לו.

הטיפול בנער מתחיל דווקא בערנות ובסקרנות של הר"מ שלו או הוריו כמובן. מישהו צריך לזהות שמשהו כאן לא מאוזן, ולא תמיד הסימנים יהיו בוטים כל כך כמו בדוגמאות שהובאו לעיל.

לאחר שזיהינו את הבעיה, עלינו לבדוק עם הנער את רמת המודעות שלו לדברים. זה שלנו ברור שרע לו, לא אומר כלל שגם הוא מרגיש כך. ישנן סיבות רבות להתנהגות כזו: זה יכול להיות אובססיביות כללית שקיימת אצלו, וההתערבות הנדרשת כאן טיפולית נטו. ייתכן שהוא באמת רוצה להיות צדיק וחושב שהדרך היא רק בפרישות. ייתכן שהוא מנסה לרצות או להרשים דמות חשובה בעולמו, או שהוא סתם בעל גאווה. לעיתים הוא ינסה לשדר "עניינים כרגיל" ולהכחיש כל חשד לקדוש מעונה.

זה ברור שאם אין לכם קשר טוב ויחסי אמון איתו, יקשה עליכם לטפל בנושא כל כך רגיש ואולי גם עדיף שתעבירו את המושכות לאדם אחר שהנער יותר סומך עליו. אם זכיתם לקשר טוב עם הנער, ואתם לוקחים אחריות על הטיפול בעניין, חשוב מאד שלא תבואו בראש של לשנות אותו ויהי מה. כדאי לכם לבוא בראש של חברים ושותפים לדרך ולנסות להתבונן איתו על חייו ועל שביעות רצונו מהם. לפעמים דרושות שיחות מקדימות עד שמגיעים ללב העניין וזה דורש סבלנות רבה. הרעיון הוא להביא אותו לבחון את הדברים ולשקול רווח והפסד.

כשצריך לבחון את הדברים מחדש צריך להכיר בעובדה שלכל נער שפה משלו, ולכל נער יש את הגורם המניע שלו. כנראה שדיבור בסגנון "בקצב הזה לא תהיה לך תעודת בגרות" או "כדאי לך להיות יותר בפנימייה כדי לרכוש יותר חברים" – לא יקדמו אותו להבין שמשהו כאן לא מאוזן. הוא גם יכול להשיב על משפטים אלו בקלות. למשל, "בגרות אפשר להשלים אח"כ בשנה וחברים יש לי מספיק בבית המדרש ובדף היומי." עם נער כזה צריך להשתמש במונחים של: תורה, רצון ה', נושא בעול עם חברו, מעורב בדעת עם הבריות, כל מי שאהוב למטה בידוע שאהוב למעלה וכן הלאה. הוא בטוח שחייו מגשימים את רצון ה' ואת הנקודה הזו כדאי לבחון איתו מחדש.

אפשרות אחרת היא להפגיש אותו עם דמות תורנית שמשמשת מודל לחיקוי עבורו. במפגש הזה ניתן ללבן את סוגיית הפרישות שלו והפעם מזווית של אדם תורני במיוחד. הוא ילמד שהעולם והתורה יכולים להיות חברים טובים מאד.

אפשרות אחרת שדורשת יוזמה ואומץ מהמחנך היא להפעיל את חבריו של הנער. עליו למצוא את חבריו הטובים של הנער שהם "צדיקים שטוב להם" ולהכין איתם תוכנית לכיבוש מחדש של לב החבר. היתרון הברור של האפשרות הזו נעוץ ברווח החינוכי-חברתי שבה, כשהדינמיקה מגיעה מקבוצת השווים תרתי משמע.

לא בטוח שתפגשו אחד כזה בכיתתכם או אפילו בשכבה, אך הערנות והמודעות שלכם לאפשרות הזו יכולה להציל פשוטו כמשמעו נער בודד שבסך הכל רוצה להיות טוב אך לא תמיד יודע איך.


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות