מה אירע להראל, התלמיד המוצלח והחברתי, המדריך הנערץ, רגע אחרי שהביא הביתה תעודה דלילת הישגים... סיפור מחדר האימון."/> ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן - סיפו

הראל, תלמיד כיתה י' בישיבה תיכונית ירושלמית, בחור חמוד, ביישן ובעיקר שמח. יש לו את כל הסיבות להיות מלך הכיתה והשכונה, אבל הוא בצניעותו נחבא אל הכלים – כלי הנגינה הרבים שמנגן בהם.

תמיד נראה אותו יוזם ומשתתף במשימות כיתתיות ושבטיות. ערב כיתה – הוא יארגן את טורניר הכדורגל, מסע לילי בסניף – הוא יצוות את הג'ריקנים לאלו שפתאום עסוקים כל כך, את מכתב ההתנצלות לר"מ על הבלגן בשיעור מחשבת שיצא מכל גבול הוא יתנדב לנסח. בישיבות המורים הוא נחשב לתלמיד "משעמם" שאין מה לפתוח אצלו.

הכל פשוט מושלם. את הידע והכישורים המולדים שלו הקפיד לחלוק עם חבריו, במיוחד עם אלו שאף אחד לא יציע להם עזרה.

והנה הגיעה שעת הכניסה להדרכה בסניף השכונתי, וכמובן שהראל מופיע ברשימת פרחי ההדרכה. עם כניסתו להדרכה הוא קבע סטנדרטים חדשים להדרכה בסניף. לעצמו כמובן, ובשקט המופתי הכל כך מאפיין אותו. מהר מאד הוא הפך להיות כל עולמם של החניכים, ומשענת טובה לעתות בצרה.

ההשקעה הרבה בסניף ובעולמם הפנימי של חניכיו באה על חשבון לימודיו שהגיעו לעומס המוכר של כיתה י'. הוא התקשה לקום לתפילות בבוקר, ולא היה מרוכז ביום הלימודים הארוך, במיוחד בימי רביעי לאחר הפעולה והישב"צ האינסופי שהסתיים אי שם אחרי חצות. ראשו ומחשבותיו היו נתונים לחניכיו וקשייהם – כבנים למשפחות מצוקה, והתעודה של מחצית א' שיקפה כמחצית מיכולותיו הלימודיות.

אמו, שלראשונה קיבלה ממנו תעודה כל כך דלה, החליטה פה אחד וללא כל שימוע להראל, כי תקופת ההדרכה הגיעה לקיצה. היא הודיעה לו שמעכשיו אין סניף, אין חבריא ב' ואין הדרכה. הראל, שמעולם לא שמע את אמו מתבטאת בסגנון כה תקיף כלפיו, הסתגר בתוך עצמו ונכנס לחדרו בבכי חרישי. הוא לא הצליח להבין להיכן נעלם השיח הפתוח והנעים שהיה ביניהם בכל השנים. מה שהכי גמר אותו הייתה העובדה שנתפס כפושע למרות שעסק בגמילות חסדים טהורה עם אלו שהוריהם לא מתפקדים כהורים... "זו תורה וזו שכרה?!". מנער שמח וצוהל הפך עם הזמן לנער עצוב ומכונס עם תסמינים דיכאוניים. לראשונה בחייו לא התקרב בכלל לתקרת החבילה הסלולרית שלו. הוא הפסיק לחלוטין את קשריו החברתיים למעט מסרונים שהשיב פה ושם לחבריו כדי לא לבייש ולייבש. השיח בבית השתנה לחלוטין ממקום חברי, בוטח ומלא אמון, למקום חשדני שאכפת לו רק ממבחנים וציונים.

לאחר כמה שבועות נפל לאמו אסימון רציני. היא התחילה להבין שאולי התעודה הבאה תהיה טובה יותר מקודמתה, אך היא תאבד את הבן היחיד שלה. היא שמה לב שהיא מתגעגעת לשיחות המצחיקות עם הראל בסלון הערב ואפילו לחיוך שלו אליה כל פעם שנכנס הביתה. משהו קרה להראל בדרך להגשמת החלום שלה. כל אלו לא הניעו אותה לעשייה מסוג אחר. עבר עוד זמן וידיעה חדשותית על נער ממרכז הארץ ששם קץ לחייו עשתה היטב את העבודה. מלווה בתרחישי אימה, החלה להרים טלפונים כששאלה אחת בפיה "מי יכול לעזור לבן שלי?". היא הבינה שרק היא נמצאת בשבילו, ומאד התביישה בעצמה. היא לא הבינה כיצד הפכה את בנה למכונת ציונים מלאכותית ומשועבד למבחן התוצאה. לא היה לה עדיין את האומץ לגשת להראל וליזום שיחה מתנצלת ומקרבת.

הראל נכנס אלי עם פנים נפולות וחיוך מאולץ. הוא לא באמת רצה לבוא. הוא איבד כבר את האמונה והערך העצמיים שלו, ולא רצה לעזור לעצמו. בכל זאת נשארה בליבו נקודה מאירה קטנה אך חזקה שלחשה לו "לך פעם אחת. מקסימום תפסיק". הוא שיתף פעולה לאורך כל המפגש הראשון, והיה נראה שכבר מזמן לא דיבר כל כך בשטף ובהתלהבות. הפנים הנפולות הפכו לפנים אופטימיות יותר, במיוחד לאחר שהצליח להגדיר מה תהיה בשבילו הצלחה בתהליך האימון.

עם התהליך, נחשף מאגר העוצמות של הראל. התמונה שהתקבלה מקורות החיים של הראל הייתה של נער בוגר לגילו בכל קנה מידה. להראל היו את כל היכולות להצליח בלימודים ובהדרכה, אך הוא התקשה לחשוב שניתן לשלב ביניהם. בכמה עניינים בחייו נמצא שהוא חי בעולם של "שחור-לבן". היו גם עכבות של פרפקציוניזם. הכל היה חייב להיות מושלם. נקודה.

בשיחה עם האם, התברר שתפיסת העבר שלה הובילה אותה לענישה האגרסיבית כלפי הראל. כבת בכורה עם 2 אחים מדריכים שלא סיימו תיכון, היא לא רצתה לראות את בנה היחיד מסיים ישיבה תיכונית ללא בגרות או 12 שנות לימוד, ומתגלגל מי-יודע-לאן. היא לא תחזור בשום אופן על הטעות של הוריה שלא החזיקו קצר את בניהם. מתברר שאת משקפי ה"שחור-לבן" הוא ירש מאמו, שהחיבור המקולקל בין הדרכה בתנועת נוער לחוסר הצלחה בלימודים התאזרח אצלה היטב.

האם רצתה לחזור להיות אימא רכה ומקשיבה. לאחר עבודה שעשתה עם עצמה אזרה אומץ לגשת אל בנה האהוב וליזום שיחה שתחזיר אותם לדיאלוג. היא עמדה על החיבור המקולקל שישב טוב בראשה, והבינה שניתן למצוא דרך "לרקוד בשתי החתונות" – להצליח בלימודים ובהדרכה גם יחד. היא הבינה שלהראל חלום משלו, וכאימא אכפתית עליה לעזור לו להגשים אותו.

הראל החליט שהוא הולך לשלב בין העולמות הרבים שלו, אך כדי לחיות בעולם של מולטי-טסקינג, הנע בין לימודים, הדרכה, נגינה ואימוני כדורסל, עליו לרכוש כלים לניהול עצמי והתארגנות. הוא רוצה להיות הרבה יותר יעיל, ולא לחיות בזרימה אינסופית של לעשות הכל ברגע האחרון אם בכלל. החלטתו דרשה ממנו לקבוע סדר עדיפויות ברור בתוך עשייתו הברוכה. השיח הפנימי שלו השתנה ובמקום "הכל חייב להיות מושלם" הוא החל לדבר בשפה של "מה הכי נכון בשבילי". הוא הבין שלא צריך להיות חנון כדי להיות עם יומן שעוזר לעשות סדר בראש.

הצבע חזר לפניו של הראל שהחל לחיות את החיים שכה רצה לחיות. הוא חזר להיות תלמיד מצטיין וחברותי, חזר לסניף ולחניכיו האהובים, ויותר מכל חזר לאמו שממנה התרחק בחודשים האחרונים. לאחר שאיבד את אביו בתאונת דרכים, לא היה יכול להרשות לעצמו להישאר גם בלי אימא.

 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות