מה אנחנו מוכרים להם, ואיך באמת אנחנו נראים? אילו תקוות אנחנו נוטעים בהם לקראת היום בו גם הם יהיו גדולים?"/> איך אנחנו נראים בעיני הנוער?

כשנהיה גדולים נוכל לדבר חופשי בתפילה ללא חשש שמישהו יעיר לנו. נדבר על הכל ובגדול ואם יעירו – נמשיך לדבר בחוץ גם ב"קדושה" ולא רק בדברי קדושה. אך בינתיים בישיבה ובאולפנה מחנכים אותנו שהתפילה היא עבודה שבלב וכדי שיהיה לב בתפילה צריך לדבר רק תפילה ומכל הלב.

כשנהיה גדולים זה יהיה בסדר שבעיתון מגזרי שלנו יופיע אנטריקוט על עמוד שלם כל שלושה עמודים כדי שלא נשכח איך הוא נראה. אך בינתיים מחנכים אותנו שלא האוכל (במלעיל) הוא העיקר אלא האוכל (במלרע) ומוסריותו, ואווירה של נהנתנות תאוות בשרים פוגעת בנשמה ומרקיבה את החברה.

כשנהיה גדולים נוכל להעלות על סדר היום הציבורי את "בעיית שבעת הנקיים", לטשטש את סמכותה של הרפואה מול ההלכה, ולהתעלם לחלוטין מהממסד הרבני האדוק והמיושן. אך בינתיים מלמדים אותנו בישיבות ובאולפנות שכל תורתנו מושתתת על אמונת חכמים ויניקתם מדור לדור, ואם נוצרת "עקרות הלכתית" חלילה, נפנה למכון פוע"ה שצדיקיו יעשו הכול ובהתנדבות כדי לעזור לנו בקשיינו.

כשנהיה גדולים זה יהיה בסדר גמור שבעיתון הנפוץ ביותר אצלנו יכתבו אדון וגברת מה שבא להם, אבל רק מה שבא להם, על אבי איציק וקובי. בינתיים אנחנו בישיבות ובאולפנות, ושם חונכנו שהאבות, אברהם יצחק ויעקב הם המרכבה לשכינה, ואם הם רק בני אדם, אנחנו בקושי חמורים, ואם האבות הם לא באמת אבות, לאן ישאפו הבנים?

כשנהיה גדולים נלמד את כל העולם מהי זוגיות חובקת עולם, וכשנהיה כבר מפורסמים וכל הגדולים ידברו עלינו, נוכל לדגמן חבוקים ולספר על אהבתנו לבורא עולם שהביאנו עד כה. אך בינתיים אנחנו לומדים בשיעורי חלמי"ש (= חינוך לחיי משפחה) שהקשר בין איש ואישה הוא אחד מסודות הבריאה וכדי שיהיה כזה ולאורך זמן, עליו להישאר ביניהם בלבד.

כשנהיה גדולים זה יהיה סבבה לגמרי שבעיתון המגזרי שלנו תהיינה תמונות לא צנועות במיוחד של דוגמניות הבית ותמונות על גבול הארוטי מהסרטים העכשוויים כי "צריך לתת מקום לכולם" ו"אנחנו לא חרדים ולא חרדלי"ם". אך בינתיים אנחנו מתחנכים בישיבות ובאולפנות אצל מחנכים ומחנכות, רמי"ם ורמיו"ת שמלמדים אותנו שאם לכככככולם יש מקום, אז בעצם לאף אחד אין מקום ובטח שלא למקומו של עולם.

כשנהיה גדולים נחפש תמיד להבליט את הפרובוקטיבי והשונה, את אלו שמאסו במגזר ובאים לגזור קופון בעיתון, אלו שידברו נגד מוסדות החינוך שאנחנו ורוב ילדי המגזר מתחנכים בהם היום. אלו שלא בטוחים שבא להם כאילו להביא ילדים כזה (נא לקרוא באינטונציה סנובית). אבל בינתיים אנחנו מודים לה' ששם חלקנו מיושבי בית המדרש ולא מיושבי "בית האנטריקוט". אנחנו לומדים להסתכל על חצי הכוס המלאה, שכבר מזמן מלאה הרבה יותר מחציה. אולי אנחנו סתם צעירים ותמימים שלא ראו עולם עדיין כי טרם הגענו לאקדמיה, אך לא נשכח לעולם את מסירות הנפש רבת השנים של המחנכים שלנו בישיבות ובאולפנות.

כשנהיה גדולים נוכל להיות דתיים אולטרה-לייט ולומר לכולם שזוהי הדת ואם צריך נצא על זה למלחמת דת. לפעמים נהיה בוגרי הסדר וכו' ונלמד את רבותינו ואת כל מי שלא חושב כמונו שהוא סגור ולא מעודכן ולא כך היא דרכה של תורה. ואם צריך נוכיח כדברנו ממורה נבוכים פרק ל"ג וגם מאיזו פסיקה חדשנית של רב מליגה ד'. אך בינתיים אנחנו לומדים בישיבות ובאולפנות שיש גדולי ישראל ולא כל מוסמך לרבנות מוסמך לפסוק ובטח שלא כנגד גדולי הדורות.


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות