התמודדות עם חרדת בחינות מצריכה גם כמה צעדים מעשיים לקראת בחינה. עושים יחד את הצעדים בדרך להצלחה בבחינות."/> כיצד נתמודד עם חרדת בחינות - חלק ב

"הכל בראש" אמרו לנו המפקדים בצבא ולא האמנו להם, עד שראינו שהם צודקים. זו אחת התרומות של שירות קרבי שמפגיש אותך דרך הרגליים עם היכולות שלך – אלה שלא חלמת שיש לך.
"הכל בראש" הוא עיקרון שנוגע מאד גם לחרדת בחינות. החרדה יושבת וצומחת על מחשבות מסוימות, מחשבות מזיקות ולא מקדמות. במאמר הקודם
הזכרנו, שלחץ וחרדה הם תוצאה של ניצחון האתגר על כמות ואיכות המשאבים האישיים העומדים לצדו של המאותגר. ממילא, טיפול נכון במחשבות יטה את הכף לטובת המשאבים והאדם יצא כמנצח וחזק יותר מההתמודדות.
בכדי להתמודד היטב עם הלחץ והחרדה מומלץ לעסוק במקביל בשני צירים: מעשי ונפשי. הציר המעשי והטכני אחראי על הניהול עצמי וההתארגנות התומכים במטרותיו של האדם. זהו ציר שדי פשוט לטפל בו בהיותו עוסק במעטפת. הציר השני כבר עוסק בליבה. הוא חודר יותר פנימה, למחשבות השליליות שקיבלו רשות (מאתנו...) לנהל אותנו, ומאז הן משמידות בעקביות כל חלקה טובה.
במסגרת מאמר זה נעסוק בפן הטכני בלבד, ואם בבחינות עסקינן, הרי שבפן המעשי, נדרשת התארגנות נאותה לפני המבחן. בשורות הבאות נציע "תכנית התארגנות לפני מבחן" שלוקחת את הנבחן צעד אחר צעד לקראת ההצלחה בהכנות למבחן.
העיקרון די פשוט. אחד ממקורותיה של חרדת הבחינות הוא המחשבה המוכרת של "אולי לא למדתי מספיק" ולפעמים גם בלי ה"אולי". תחושת הלחץ מתעצמת כשאנו מופתעים מול מציאות חדשה ולא מוכרת, מול מבחן עם שאלות שלא ראינו עד עכשיו, למשל. בן רגע הקרקע כאילו נשמטת מתחתנו, ואנו שוכחים פתאום שיש לנו יכולת ומסוגלות ורשימה ארוכה של התמודדויות מוצלחות בחיים.
זוהי תחושה טבעית, ואפילו בריאה מול מצב חדש, אך יש תלמידים שהלחץ לוקח אותם צעד אחד יותר מידי, והם לא יצליחו בקלות לצאת מהבלק-אאוט שתקף אותם.
 
אז מה עושים?
הכנה מדוקדקת לבחינה (ולקראת כל מצב חדש) ביחד עם עבודה על חשיבה חיובית, תביא אותם למפתן הבחינה מוכנים ורגועים יותר. לא מספיק להתארגן היטב אם המחשבה של "אולי לא למדתי טוב" ממשיכה לקבל במה, ולא מספיק שנחשוב טוב ללא תגנית עבודה מפורטת, ובשורות הבאות נציע תכנית מסוג זה.
התארגנות נכונה למבחן כוללת 4 שלבים או 4 שאלות שנשאל את עצמנו לפני מבחן, בכדי "לקרקע" אותנו לקראתו:
1. מתי המבחן? - התשובה צריכה לכלול יום ושעה וסימון בלוח השנה בחדר (מה אין לכם?...). גם שעת המבחן חשובה בכדי לדעת האם יש זמן נוסף לחזרה אחרונה, והכנה נכונה לגראת שעות קשות יותר כגון מבחן בשעות הצהריים.
 
2. על מה בדיוק המבחן? - תשובה לשאלה זו ניתן לקבל בביטחון מהמורה. עשו לכם כלל "כשיש ספק - אין ספק". פשוט שאלו את המורה.
3. מה אני יודע כבר וכמה? - במטרה לדעת במה להתמקד בלמידה לפי סדר עדיפות. לשם כך בנו לכם טבלה עם קטגוריות לפי נושאים, פרקים או מספרי עמודים ותנו ציון לכל קטגוריה מ1 עד 3. כאשר 1 מציין קטגוריה שאתם לא בקיאים בה כלל (ולכן היא מקבלת 1 כעדיפות ראשונה). 2 לקטגוריה שידועה מעט. ו3 לקטגוריה שידועה על בוריה. עכשיו אתם יודעים במה הכי חשוב לכם להתמקד.
4. כמה זמן דרוש לי לכל קטגוריה, ומתי אני לומד אותה? - תנו הערכת זמן למידה לכל קטגוריה שקיבלה ציון 1 (לדוגמא, פרק א 30 דקות). עכשיו נותר לקבוע יום ושעה ללמידת אותה קטגוריה. מומלץ להכניס תזכורת בטלפון שממילא אתך כל היום.
התכנית הזו, כמו תכניות נוספות, היא רק דוגמא להתארגנות נכונה שיש בכוחה לבנות בסיס איתן לקראת הבחינה, ולייצר רוגע ותחושה טובה במהלך הלמידה עד למבחן עצמו.
בפינתנו הבאה נעסוק בהתמודדות עם מחשבות מזיקות המחזקות את חרדת הבחינות.
בינתיים נסו והצליחו!
 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות