מהו הביטחון העצמי לו זקוק כל ילד על מנת לפתח בעצמו יכולות בדרך להישגים? ובעיקר, איך מגיעים לביטחון עצמי שמשמעותו "אני יכול"?"/> כיצד נפתח תחושת ערך עצמי בקרב ילדינ

"כל ילד צריך לפחות מבוגר אחד שיאמין בו". המשפט הזה מיוחס לאנשים רבים אז לא נתחיל לכתוב כאן שמות כדי שאף אחד לא ייפגע אם ייגרע בשוגג שמו מהרשימה. בכל אופן, המשפט עצמו נכון ומרגש ודורש התבוננות ואף שינוי חשיבה ודרך חיים.
מעבר למה שהמשפט דורש מאתנו, ההורים והמורים וכל שאר המבוגרים המשמעותיים בחייו של הילד, בואו נחשוב לרגע מה המשמעות של המשפט עבור הילד. המשפט מדגיש את העובדה שלילד באשר הוא, חשוב מאד לחיות לצד מבוגר שיאמין בו. בשביל ההתפתחות התקינה של הילד הוא זקוק לקבל אישור ממבוגר חשוב בחייו על כך שהוא טוב, שווה, מוצלח או מצליח, כישרוני, שניתן לסמוך עליו, שהוא בעל יכולות ושיש בו מיוחדות בעניינים מסוימים.
כל האישורים הללו מציידים את הילד בתחושת ערך עצמי שמלווה אותו מול התמודדויות בהווה ובעתיד. את האמון הראשוני של הילד בעצמו הוא רוכש דרך ההורים שלו ובמיוחד מהם, ומעתה מוזמנים שאר המבוגרים הסובבים אותו לתרום לתחושה הזו ככל אחד כפי מתנת ידו.
את המושג "ביטחון עצמי" ניתן לחלק לשלושה מרכיבים: אהבה עצמית, אמונה עצמית וערך עצמי.
אהבה עצמית – פירושה: "מגיע לי". על האדם להסתובב בעולם בתחושה עמוקה שמגיע לו להצליח, מגיע לו ליהנות מכל השפע שקיים בחיים.
התפילה המיוחדת של הימים הנוראים חותמת בתפילת רבא המובאת בתלמוד (ברכות, י"ז עמוד א) וזו פתיחתה: "אלוקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי...". ומסביר הרב קוק זצ"ל, שיש סדר להופעת הנשמות בעולם. לפני שיורדת נשמה לעולם, מתגלה איזה חיסרון שרק אותה נשמה יכולה להשלים ולתקן. ולכן, לפני שנוצר האדם אין בו צורך כי לא הוגדר תפקידו, ועכשיו שנוצר, סימן הוא שיש חיסרון למלא וממילא יש תפקיד.
למה מגיע לכל אדם לחיות חיי שפע? – כי הוא נולד! ולא משום סיבה אחרת. לטפח אהבה עצמית אצל הילד פירושה, ללמד אותו עד כמה הוא יחיד ומיוחד, בעל תפקיד, חייל בלגיון של מלך שאין לו שום תחליף, עד כמה העולם לא יכול בלעדיו. רק תורת ישראל מלמדת את האדם לחיות לאור "בשבילי נברא העולם", וקוראת לאדם לתעל ולמצות את כוחותיו בכיוון של הוספת טוב על ידי שישתמש בכל מה שהעולם מספק לו. במישור המעשי, אנו נדרשים למצוא את החוזקות והכישרונות של הילד ולהעצימם בעשייה טובה ומבורכת של הילד.
אמונה עצמית – פירושה, להסתובב בעולם עם תחושה עמוקה של "אני יכול". כשהאדם עומד מול אתגר חדש, הוא מנסה לגייס את כל הניסיון שצבר מאתגרים קודמים. כשתוקף אותו הפחד מול התמודדות חדשה, הוא נעזר במחשבה של "עשיתי את זה כבר, סימן שאני יכול". כשהמודעות העצמית לא מפותחת דיו, האדם חי את חייו באופן שהוא עובר "על יד החיים" ולא בתוכם. הוא לא לומד ממקרי העבר ולא מתקן לעתיד. הוא לא מנסה להכיר את עצמו, לא מציב לעצמו אתגרים חדשים ולא מתנסה בהתאם לכוחותיו ויכולותיו. כך הוא נשאר באזור הנוחות שלו ולא מתפתח.
לפתח אמונה עצמית אצל הילד, זה אומר שיש להרגיל אותו לחשוב על עצמו. לא במובן האגואיסטי כמובן, אלא מתוך השאלה של "מה הקב"ה שם בי?" "איפה אני רואה שאני מצליח? מה הולך לי טוב?". התשובות לשאלות הללו בונות אצל הילד הכרה בטוב שבו. אם יראה שהוא מסוגל לעשות משהו, לעולם לא יגיד לעצמו (אלא במקרים חריגים במיוחד) "אני לא יכול". יש לאתגר את הילד במצבים שדורשים ממנו התמודדות, באופן שיוכל להישען על ניסיון העבר בדרך לפריצת המחסום של הדבר הלא מוכר.
ערך עצמי – פירושו, להסתובב בעולם עם תחושה עמוקה של "אני שווה" או "יש לי מה לתת לעולם". לאחר שהאדם מכיר את כוחותיו מתוך התנסות ולמידה על עצמו, מתחזקת בתוכו תחושת הערך העצמי. כיצד נגביר תחושה זו בקרב ילדינו? – נוכל לתת להם תפקיד ואחריות. בכך נעשה אותם נחוצים. נוכל לאפשר להם להביע דעה ולזכות להקשבה מצדנו. נוכל לאפשר להם לתמוך באח צעיר או תלמיד צעיר בבית הספר.
לאחר שביססנו את שלושת המרכיבים של הביטחון העצמי, נפרט בפינה הבאה אפשרויות רבות ומגוונות לחיזוק הביטחון העצמי של ילדינו.
 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות