אינספור פעמים הבטחתם לעצמכם שמעכשיו דיאטה, או כושר, או חינוך נכון, אבל שוב חזרתם אל אותם הרגלים ישנים. מה עושים?"/> הגיע זמן לשינוי - למה כל כך קשה לנו ל

כמה פעמים הבטחתם לעצמכם שזה יהיה הבורקס האחרון בחייכם ולא עמדתם בזה? כמה פעמים הודעתם לכל החברים שממחר אתם נכנסים לתוכנית כושר גופני והמשכתם לעלות תמיד במעלית ולנסוע עם הרכב מאתיים מטר למכולת השכונתית? כמה פעמים יצאתם מהרצאה בנושא משפחה וחינוך ילדים והחלטתם שזהו, אין יותר הערות ציניות לילדים, ואחרי שלושה ימים מצאתם את עצמכם חוזרים על אותן הערות?
אנחנו מבינים היטב את ההשלכות של אכילה לא בריאה וישיבה ממושכת במשרד ובבית ללא פעילות ספורטיבית. ברור לנו שבסוף נגיע לרופא ונהיה חייבים לעשות את זה והמצב יהיה הרבה פחות טוב. השתכנענו לגמרי שלא בריא לילדים לגדול באווירה צינית והערות עוקצניות על ימין ועל שמאל. אפילו הזלנו דמעה בהרצאה כשהמרצה הביא דוגמאות ממש כמו מהבית שלנו. אנחנו משלמים מידי שבוע מחיר יקר על ניהול זמן כושל ויודעים היטב כמה דברים טובים, מועילים ומקדמים היינו יכולים להספיק בשעות ובימים שבזבזנו סתם.
אז למה זה קורה לנו? למה אנחנו נשברים אחרי שבוע? למה איננו מצליחים להגיע לשינוי בר קיימא כמו שאנו באמת רוצים?
מסתבר שהרצון האדיר שלנו לשנות, והמאיסה הגמורה במצב הנוכחי הם עצמם יכולים להיות המכשול בדרך לשינוי.
וכל כך למה? כי המוח שלנו מזהה את השינוי הגדול והמיידי כסכנה גדולה שיש לברוח מפניה. המקום החדש והלא מוכר של השינוי, במיוחד זה הגדול ומהיר, מאיימים על המוח שנכנס ל"כוננות ספיגה" וסוגר עבורנו את יכולת היצירתיות, ומשאיר אותנו על הטייס האוטומטי המוכר כל כך מתגובות במצבי סכנה.
המוח מעביר אותנו ממצב תהליכי למצב תוצאתי. אין כאן חשיבה שלבית אלא מסקנתית שמקפידה לענות על שאלה אחת ויחידה – "מה הכי חשוב עכשיו?". במצב זה אין סיכוי שתחוללו שינוי כל שהוא בחייכם.
אם כך המוח שלנו עובד, אז יש דרך אחת לעקוף אותו. אם הצעדים הדרמטיים מפחידים אותו, אז בואו ננסה לעשות את השינוי בצורה רגועה יותר. במקום ללכת על שינויים גדולים ומהירים בשיטת ה"זבנג וגמרנו", יש ללכת על צעדים קטנים ומדודים, אפילו קטנטנים הייתי אומר. באופן זה, המוח "לא ישים לב" למה שמתרחש סביבו ולא יסגור בפנינו את האפשרות לשינוי.
רגע של סיפור. במלחמת העולם השנייה, האמריקאים הבינו שמכונת המלחמה שלהם צריכה להיות הרבה יותר יעילה כדי להתמודד מול הנאצים. המשמעות הראשונה היא בפסי הייצור של הנשק והתחמושת והשינוע שלהם לאירופה. לצורך הייעול של המערכת, הקים הממשל האמריקאי קורסים ניהוליים שנקראו "הכשרה בתוך תעשיות" והציעה אותם לחברות ותאגידים ברחבי ארצות הברית.
המוטו של הקורסים היה: "לחפש מאות דברים קטנים שאפשר לשפר. לא לנסות לתכנן מערך חדש לגמרי או ללכת על התקנה גדולה וציוד חדש. זה לא הזמן לצעדים הגדולים האלה. חפשו שיפורים בנהלי העבודה הקיימים ובציוד העומד לרשותכם". בשיטה זו הצליחה מכונת הייצור האמריקאית לסגור את הפערים עם הצרכים בשטח והשאר רק היסטוריה.
אז איך עושים את זה בחיים שלנו? – להלן כמה דוגמאות:
1. אתם רוצים להתחיל פעילות ספורטיבית ומצבכם קשה ביותר – עמדו כל יום כשאתם על המחשב או לחצו כדור טניס ביד אחת למשך דקה אחת בלבד. אם אתם במצב קצת יותר טוב, התחילו מריצה סביב הבניין שלכם, אפילו בלי בגדי הספורט.
2. אתם רוצים להתחיל דיאטה? – אז בלי סיסמאות ודיאטות רעב. פשוט הורידו דבר אחד מיותר מהתפריט הקבוע שלכם מידי יום. למשל, עוגייה אחת. שימו לב שערכו של רוגעלך ממוצע כ200 קלוריות. אם הורדתם רק אחד כזה מהתפריט היומי שלכם, נפרדתם מ6000 קלוריות בחודש, שזה בערך קילוגרם ממשקל גופכם.
3. אתם מנסים לחסוך בכסף שוב ושוב ולא הולך לכם? – אל תנסו לקצץ 1000 ₪ מההוצאות החודשיות. וותרו על דבר אחד קטן שהייתם רגילים לקנות. הרגילו את עצמכם למחשבה שהחיים יכולים להיות טובים גם בלעדיו.
4. רוצים זוגיות טובה יותר? חשבו על פרגון קטן ויומיומי שתוכלו לעשות למען בן זוגכם, אפילו מילה אחת טובה, כוס קפה אחת או אפילו חיוך אחד אבל כל יום.
הבנתם? הדרך הארוכה היא הקצרה ביותר. רק היא בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר להרכיב את השינוי שאתם כה רוצים בחייכם. העניין הוא להרגיל את המוח לאט לאט לשינוי בלי שישים לב. כשפסקה ההתנגדות לצעד הקטנטן הראשון, זה האות שהגיע הזמן לעבור לצעד הקטן הבא שייקח אותנו למטרה.
השיטה הזו מכונה "דרך הקאיזן", שהתפרסמה במאה האחרונה (ראו בספר "צעד קטן לשינוי גדול"), ולא מפתיע כלל שחז"ל ידעו אותה כבר אלפי שנים לפנינו, כשהיו צריכים להתמודד עם לימוד התורה האינסופי. וזה לשון המדרש בדברים רבה:
"הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה. אמר רבי ינאי: למה הדבר דומה? לכיכר שהיה תלוי באוויר, טיפש אומר: מי יוכל להביאו? ופקח אומר: לא אחד תלה אותו? מביא סולם או קנה ומוריד אותו. כך כל מי שהוא טיפש, אומר אימתי אקרא כל התורה? ומי שהוא פיקח מהו עושה? שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה".


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות