אם נתבונן בפן החינוכי של מצוות סיפור יציאת מצרים, נוכל למצוא כמה נקודות שחז"ל מסרו לנו ללילה זה, שהן בעצם מפתח לחינוך בכל השנה."/> מפתחות לחינוך מליל הסדר

יש משהו גאוני במצוות סיפור יציאת מצרים. כיצד נוכל להבטיח שיציאת מצרים תמשיך לחיות בעם ישראל במשך אלפי שנים ולהוות בסיס ללאומיות הישראלית? – פשוט מאד! אם נשב מידי שנה בשנה באותו היום ונחווה שוב את ליל היציאה ממצרים עם מצות ומרורים, כשאב מספר לבנו את סיפור היציאה ומה שקדם לו בפרוטרוט. ואז, כשבמשך השנה נשמע את המילים "זכר ליציאת מצרים" – הן לא תהיינה סתם שלוש מילים אלא כותרת לסיפור שלם וארוך שמזכיר לנו מי אנחנו.
אם נתבונן במצוות סיפור יציאת מצרים בפן החינוכי שלה, נוכל למצוא כמה נקודות שחז"ל מסרו לנו ללילה זה, שהן בעצם מפתח לחינוך בכל השנה כולה.
"יהיה שולחנו ערוך מבעוד יום כדי לאכול מיד כשתחשך, ואף אם הוא בבית המדרש יקום, מפני שמצווה למהר ולאכול בשביל התינוקות שלא ישנו" (שו"ע או"ח סימן תעב, א)
חודש שלם התכוננת לליל הסדר. התחלת ללמוד את הלכות החג כבר בסעודת פורים. ניקית. קירצפת. קנית. הכנת. בישלת. אפית. ערכת שולחן אבל נמרחת בבית הכנסת אחרי ערבית של חג אפילו בשביל איזה דיון הלכתי עם החברותא שלך והילדים נרדמו בינתיים – פספסת את המרכז של ליל הסדר  שהוא "והגדת לבנך". להבדיל, ישנם חרקים שתוחלת חייהם כארבע שעות בלבד. בשעות אלו הם צריכים בעיקר לאכול והרבה, כדי שיוכלו להוליד את הדור הבא. תשעים וחמשה אחוזים מחייהם נועדו להביא אותם לרגע הזה שהם מסוגלים ביולוגית להביא את הדור הבא. בליל הסדר אנו לומדים את מרכזיותו של החינוך בחיים היהודיים שלנו. הסימנים של ליל הסדר מתובלים בעשייה שלא נותנת לנו לשכוח לשים את הילדים במרכז. בחג שהוא ראשון לכל החגים, שבו אנו קולטים את האמונה, היינו מצפים למעמד סולידי, רציני ולמבוגרים בלבד. אם רצונכם לדעת כיצד מתקיים חוסר המתאם בין המצב הסוציו-אקונומי להשקעה בחינוך בציבור שומרי התורה הנה לכם התשובה.
"מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים כדי שיראו שינוי וישאלו" (שם, שם טז)
כמו שאמרנו הילדים צריכים להיות אצלנו במרכז תמיד ובמיוחד בלילה הזה. החיים דורשים מאתנו כל כך הרבה ולא תמיד אנחנו משקיעים בחוויה של המצוות. גם לכם קרה פעם שהגעתם תשושים לסעודת ליל שבת וחיכיתם שהסעודה תיגמר כבר? במצב כזה אנחנו מציגים את המצוות בצורה עניינית וקרה ודורשים מהילדים שלנו להתחבר אליהן "כי צריך". בליל הסדר לא לוקחים סיכונים. אלו כמה שעות בשנה שחייבות להיות הכי טוב שאפשר. כאן אנחנו מצווים להיות "מרכז קהילתי" עבור הילדים שלנו ולחבר אותם בכל מחיר לתכני הערב. ומכאן נלמד לשנה כולה, ש"הקליות והאגוזים" צריכים להיות תמיד בארסנל החינוכי שלנו, יהיו אלו שוקולד ובמבה, סיפור מרתק ואפילו ריקוד באמצע סעודת שבת. אם הילדים שלכם סופרים את השעות לסעודת ליל שבת אתם בהחלט בכיוון הנכון.
"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" (מן ההגדה)
וכל בן צריך לקבל מאתנו סגנון אחר של חינוך. במילים אחרות, עלינו להיות "מרכז קהילתי" שונה עבור כל בן ובן. ויש לנו כאן שני מבחנים שונים. המבחן האחד הוא ביכולת התקשורת שלנו עם כל אחד מהם. אם בנינו סבלנות לתם ולזה שאינו יודע לשאול למרות הפסיביות שלהם שמוציאה אותנו מדעתנו – עשינו את שלנו, ואם הבן הרשע מרגיש עדיין מספיק בנוח בשביל לשאול אותנו את השאלות המתריסות שלו – סימן שעם כל הפוזה שלו הוא עדיין אתנו. המבחן השני הוא ביכולת להטעים לכל אחד את הסגנון שיקרב אותו אל הדברים. עלינו לזכור שלא מדברים עם כולם באותה השפה. מה שטוב לזה עלול להיות הרסני לזה. אם תענה לבן הרשע ש"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" זה עלול להיות הסדר האחרון שהוא יחגוג אתך, וכדאי שתתחיל להתפלל שבשנה הבאה יגיע לסדר בבית חב"ד כשיהיה בנפאל. קחו בחשבון שבבית אחד עם אותם הורים ואותו התפריט יכולים לגדול באותו החדר מרכזניק ברסלבר ודתל"ש.
"וכאן הבן שואל מה נשתנה" (משנה פסחים פרק י, ד)
הקליטו את עצמכם במשך יום אחד כשאתם עם הילדים וספרו את הפעמים שיריתם את המילים הבאות: תביא, תיקח, תעלה, תוריד, תפנה, תשטוף, תוציא, תכניס, תפסיק, תמשיך, תישן, תקום, תאכל, תברך, תתקלח, תלך, תתלבש, תתפשט, תכין, תרד, תקרא, תכתוב. נודה על האמת אבל חלק גדול מידי מהתקשורת שלנו עם הילדים במשך השנה היא "תקשורת אינסטרומנטלית" הנוגעת לחלק הביצועי של הרוטינות היומיומיות. אבל בליל הסדר יש לנו סבלנות. אנחנו עושים הכל כדי להכניס אותם לעניינים ולהוציא מהם את ההתעניינות. האמת שכבר התרגלנו לליל הסדר, אבל עלינו לזכור ש"מה נשתנה" היא לא עוד איזו פיסקה בהגדה, אלא המקום שהבן כבר לא יכול לסבול את השינויים המוזרים שיצרנו והוא מתפרץ ו"תופס אותנו בגרון" כדי שנסביר לו מה הולך כאן. כיוון שהגננות מכינות את הילדים במשך חודש שלם להגיד את "מה נשתנה" עלינו להיות יצירתיים במיוחד כדי שהם באמת ישאלו ולא סתם יגידו. בכל אופן, ניקח מליל הסדר את הסבלנות לילדים ואת ההקשבה לכל שאלותיהם וסיפוריהם מגן חדוה, ובמיוחד את ההכרח ליצור אצלם את התשוקה לשמוע את דבר ה'.
 
 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות