"כל אחד מאתנו צריך תמיד איזו מראה שתשקף לו את חייו. זה באמת לא משנה מי יהיה בתפקיד המראה. זה יכול להיות חבר טוב, עמית בעבודה, בת הזוג וכמובן המאמן.""/> אי זוגי

עולם המחקר האקדמי לימד אותנו להטיל ספק בכל דבר שאנו פוגשים בעולם. כל דבר הוא שפיט ואין (כמעט) שום דבר מוחלט. לפני שלושה עשורים אף אחד לא חלם שנוכל להסתובב עם סלולארי חכם ונבצע דרכו העברה בנקאית או נרכוש כרטיסים להצגה או לאוטובוס לאילת. אבל יום אחד מישהו קם ואמר "רגע, אם יש מכשירי קשר בעולם, אז למה שלא יהיה מכשיר לכל כיס ובכל כיס?". מישהו הטיל ספק באותו מצב עכשווי (שהיה די רגוע ושקט...) ובזכותו יש לנו טלפון סלולארי היום. זה רע מאד להתהלך בעולם כפתי המאמין לכל דבר. אי אפשר באמת לשרוד ככה.
גם בזוגיות התחילו להטיל ספק. "אולי הזוגיות היא לא משהו אמתי אלא סתם המצאה של מישהו שהרגיש בודד?" או "לך טוב ביחד אז תהיה ביחד. לי טוב לבד" – הם אמרו, ונשארו בשלהם תרתי משמע. בשנים האחרונות הטרנד של הירוק והטבעי נכנס חזק לתרבות שלנו, וגם אנחנו לא מתביישים כבר לשאול את הרוקח, כשמרשם קונבנציונאלי בידינו, אם יש לו משהו "טבעי". המודעות כלפי הטבע ושימורו אינה מנת חלקם של "הירוקים" בלבד. כמעט כולנו אוספים בקנאות בקבוקים למחזור. גם החובה להקשיב לגוף ולצרכיו היא שפה מקובלת היום, ואפילו בצבא הבינו מזמן שאין דבר כזה לישון פחות מ – 6 שעות בלילה. אך לפעמים גם אנחנו הולכים רחוק  מידי עם הטלת הספק ושוכחים את הטבע העולמי.
מה לעשות אבל הטבע העולמי בנוי מזוגות. קיץ וחורף. לילה ויום. שמש וירח. ים ויבשה. ארץ ושמים. זכר ונקבה. איש ואישה. ההיקף הזוגי כל כך גדול וזה לא במקרה. אין כאן טעות בייצור או בתכנון. אפשר לנסות להיות יותר חכמים מהטבע ולהרכיב זוגיות מלאכותית אך לא תהיה לה המשכיות. כבר היה אחד כזה לפני אלפי שנים, אי שם בתחילת ספר בראשית, שניסה להרכיב סוס עם אתון וכידוע, לבן הכלאיים שלהם – הפרד – אין תולדות. החיים והמשכיותם בנויים על יסוד שורשי ואיתן שיש בו שני אלמנטים הזקוקים זה לזה: נותן ומקבל או משפיע ומושפע.
הזוגיות לא פסחה גם על עולם הלימוד וההשכלה. בתלמוד כתוב (מסכת תענית דף כ"ג עמוד א) "או חברותא או מיתותא" ובתרגום מארמית לעברית: או ביחד או מוות. עד כדי כך. לפי התלמוד, לימוד ברמה גבוהה אינו יכול להתרחש באווירה של ספריה – בה כל אחד לומד ביחידות. הלימוד המפרה ביותר נעשה תוך סיעור מוחות מתמיד. הדימוי בתלמוד הוא לשני סכינים המושחזים זה בזה ונעשים חדים כאחד. חדות המחשבה תבוא דווקא מהלימוד בצוותא.
ומה עם עולם הספורט? – גם הוא לא נשאר בודד. בתחרויות השונות מתחרים כמה ספורטאים בעת ובעונה אחת וזה לא רק בשביל לחסוך כסף וזמן למארגנים. כשנבחן את הדברים נגלה שבעצם לכל מתחרה יש בן זוג אחד ולא רשמי המתחרה בו. זה לא שכל אחד רץ מול ה- 7 שעומדים איתו על קו הזינוק. לכל אחד יש את זה שהוא פחות או יותר ברמה שלו ודווקא בו הוא מתחרה משום שרק הוא יוציא ממנו את המרב. גם אפל לא מתחרה באמת במוטורולה או בנוקיה. הן בכלל לא על הסקאלה שלה. אפל מתחרה, ובקושי רב, בסמסונג כמובן. כלכלת שוק היא שם נרדף לזוגיות.
האמת היא, שלמרות שעכשיו סמסונג חייבת לאפל 290 מיליון דולר על הפרת זכויות יוצרים, מי שבאמת חייבת פה זו אפל. מה אפל הייתה עושה בלי סמסונג? מי עוד היה נותן לה פייט כזה? אפל צריכה לשלם שכר לימוד גבוה מאד לבת הזוג שלה סמסונג, על כך שרק בגללה המהנדסים של אפל הוציאו מעצמם את התפוח החמישי בסדרה. בשפה האימונית שלנו, סמסונג היא כמו שדון בשביל אפל. היא יושבת לה על הווריד ולא נותנת לה להישאר באזור הנוחות שלה. מה שטוב בזוגיות הזו הוא שתמיד יש את המבוגר האחראי בתורו, הדואג לשמר ולתחזק את הזוגיות הזו לאורך זמן כך שתאפשר לנו, הלקוחות, לבחור בין חלופות טובות, משוכללות וידידותיות יותר.
בהקשר הזה, חשבו לרגע על רוסיה הקומוניסטית חסרת שוק תחרותי. באימא רוסיה כולם הלכו עם אותן הנעליים ולבשו את אותם הבגדים כי הייתה חברת ביגוד והנעלה אחת ויחידה בחסות השלטון, וזו דוגמא אחת מיני רבות, כמובן. החיים הללו לא יכלו להימשך. עובדה. אי אפשר לייצר משוואה אי זוגית שתחייה את עצמה.
אז אם הזוגיות היא ברכה גדולה ונצרכת בכל שטחי החיים איננו יכולים שלא לדבר על זוגיות בהקשר של התפתחות אישית. כן כן, קראתם נכון, זוגיות והתפתחות אישית. לא בקטע של קריירה אלא של העצמה עצמית פנימית. אפילו רבי אליהו מוילנא ("הגאון מוילנא" שחי במאה ה18), שנחשב למטאור בישראל ובאומות העולם, הבין שחכמתו וכישרונותיו הרבים לא יעמדו לו להתפתחותו האישית המקסימאלית. לשם כך הוא חיפש אדם שיוכל להיות הצל שלו, מין חברותא וקולגה, שיציב תמיד אנטיתזה לדבריו. בסוף הוא מצא את רבי יעקב מליסא.
"אדם בתוך עצמו הוא גר" ולכן הוא לא יכול לראות את המומים ואפילו לא את כל החוזקות של עצמו. כל אחד מאתנו צריך תמיד איזו מראה שתשקף לו את חייו. זה באמת לא משנה מי יהיה בתפקיד המראה. זה יכול להיות חבר טוב, עמית בעבודה, בת הזוג וכמובן המאמן. גם למתאמן ומאמן יש "ברית זוגיות" כדי שהזוגיות הזו תהיה מועילה ומפרה. כמאמנים אנו נעודד את המתאמנים שלנו למצוא בן זוג מאמן גם לאחר התהליך אתנו. לאחר שרכשו מאתנו את השפה ודרך החיים האימונית הם כבר מבינים שלא כדאי להישאר לבד. בנוסף, ננסה לפתח אצל המתאמנים שלנו מראה עצמאית שתאפשר להם בכל זאת לצאת רגע מעצמם ולבחון את דרכם, אמונותיהם וערכיהם. אנו שואפים שהמתאמנים שלנו יצאו כמה שיותר עצמאיים מהתהליך וחלק מהעצמאות הזו מורכבת מהיכולת לייצר בן זוג וירטואלי כך שכל אחד הוא בעצם אי של זוגיות.
 
 


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות