האם כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת? כן ודאי. כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת. נקודה. אך אם זו העובדה, היכן אני בסיפור הזה?"/> ענין של נקודת מבט - חינוך מחג הסוכות

" 'כל האזרח בישראל ישבו בסכת' - מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת." (מסכת סוכה דף כ"ז:)
זוהי דרשת חכמים, החולקים על רבי אלעזר, וסוברים שאע"פ שאין אדם יוצא ידי חובה ביום טוב ראשון בלולבו של חברו, הרי הוא יוצא בסוכתו משום שראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת. מעבר לדרשה ההלכתית, ישנה כאן קביעה רוחנית, שכנראה עומדת ביסוד האמת ההלכתית הזו.
הסוכה הכל כך משפחתית ואינטימית אינה אלא יסוד והכנה ל"סוכה" הכלל ישראלית, החופפת על כולנו ועושה אותנו ל"גוי אחד בארץ". ה"סוכה" הזו היא אותו קו מאחד כבריח התיכון שעושה אותנו אחים למרות חילוקי הדעות והפרצופים הכל כך שונים. היא "סוכת שלום". יש בה גדלות שלא מהעולם הזה, שמסוגלת לקחת את הפרטים הקוטביים ביותר ולהכליל אותם כחלק משלם אחד גדול. היא יודעת שהשלום אינו עולם של ויתורים כי אם עולם של השלמה – בו כל אחד חיוני באופיו המיוחד, ובהעדרו יחסר גוון חשוב בתמונה כולה. ביום יום אין הדבר נראה בבליטה ולפעמים נראה דווקא ההיפך הגמור, אך האמת לא תשתנה מפני קשיי המציאות וליאות הארץ להכיל אותה בינתיים.
מיד לאחר יום הכיפורים אנו מתחילים לעסוק במצות הסוכה. הטהרה האישית של עיצומו של יום מכינה לקראת ההתכללות בשלם הגדול, וכתבו הפוסקים שאין להמתין אפילו למחרת עם בניית הסוכה, ואם אינו יכול לסיים את כולה, לפחות יתחיל במשהו ויזדרז בבוקר להשלימה אפילו קודם שיאכל. רואים ברורות כיצד חז"ל הקפידו על "מחיל אל חיל" בעניין זה. כי הטהרה האישית אינה מנותקת מהחיבור אל הכלל ובעצם כולה באה אך ורק בשבילו ו"אשרי מי שעושה עצמו שיריים לכנסת ישראל".
לא ניתן לערער, ח"ו, על הקביעה האמתית הזו של חז"ל, שמסרו לנו את התוכן האמתי של מה אנו ומה חיינו. לצורך לימוד דבריהם ובאחיזת שיפולי גלימתם נשתמש במתודה שמסייעת לבחון את הדברים מנקודות מבט שונות של האמת המוחלטת הזו.
התבוננו נא בציטטות הבאות לאור סימני הפיסוק שלאחריהן:
כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת ?
כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת .
כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת !
כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת...
באיזו אתם בוחרים? מה מיוחד דווקא בה? מה יש בה שאין באחרות? כיצד היא "עושה" לכם את חג הסוכות?
בהתבוננות נוספת, ניתן לראות שכל הציטטות מרכיבות לנו רצף לימודי עם מסר חינוכי לעניינו של חג הסוכות ולחיים בכלל. בואו נבחן את הדברים!
האם כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת? כן ודאי. כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת. נקודה. איזה חידוש עצום! כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת! לא פחות ולא יותר! אז אם זו העובדה, היכן אני בסיפור הזה? מה אני הולך לעשות כדי שזה יקרה? מה הצעד הבא שלי...
דברי חז"ל הללו מעוררים תמיהה גדולה ואמתית בתחילת הלימוד. גם אם תיבנה לה סוכת גינס שכל ישראל ייכנסו בה, האם יוכלו לדור בכפיפה אחת ולו לשבעה ימים? לאן ייעלמו פתאום כל הפערים, חילוקי הדעות ואפילו שנאת החנם? וממרום הקושיה והתמיהה אנו נרגעים ואומרים לעצמנו שגם חז"ל ידעו את הנפש היהודית ההומיה, ובכל זאת אמרו את דבריהם. או אז אנו מבינים שלא נוכל להבין את דבריהם בכלי החשיבה הרגילים שלנו. נדרשת מאתנו תעופה רוחנית ומבט שיורד אל השיטין. אנו הולכים ומכירים שדבריהם הם עובדה אונטולוגית. ככה זה. השמש זורחת בבוקר, יש גאות ושפל ויש יכולת לישראל להיות מחוברים איש לאחיו למרות הפערים הרבים. אנו ישנים על זה לילה או שניים ומתחילים להתפעל מהרעיון ולהאמין בו בכל ליבנו, עד שאנו משתוקקים להיות חלק ממנו. אנו מתחילים לשאול את עצמנו כיצד נוכל לתת לו ביטוי. כיצד נוכל להיות כלים להופעתו.
בתהליכי הלימוד וההכרה שלנו, אנו עוברים משלב של בחינה ותהייה לשלב של הזדהות ועשייה. במידה שהאובייקט עבר בהצלחה את "תקופת הבחינות" שלנו, הוא מתחיל להיות מוערץ על ידינו. אנו מלאי פליאה על החידוש שזה עתה נכנס לחיינו. אנו נבוכים קמעה מהעובדה שרק עתה הוא הגיע אלינו או יותר נכון אנו אליו, שהרי הוא כל הזמן היה פה, בהמתנה שנשים לב אליו. ככל שההתלהבות וסימני הקריאה שנציב לו בנפשנו יהיו רבים יותר, כך יש סיכוי גבוה יותר שלא נישאר ברמת הרעיון ונעלה לעולם העשייה. וראו איזה פלא. המושא, שנראה כל כך זר ודמיוני בתחילת הדרך, הולך ונהיה חלק מחיינו, ולא סתם חלק מחיינו אלא חלק שאנו עמלים להיות חלק מהגשמתו. חג שמח!


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות